Section 2א of פקודת סימני סחורות, ציונה של סחורה שאינה פרי הדר בכינוי מקור של פרי הדר.

(א)ציונה של סחורה שאינה פרי הדר בכינוי יפו, יפא, יפאס, Jaffa או Jaffas, שהוא כינוי מקור הרשום בישראל לפי חוק הגנת כינויי מקור, תשכ״ה–1965, ככינוי מקור הנועד לציון פרי הדר, או בכינוי הכולל כינוי כאמור או המשתמע כמוהו (בסעיף זה – כינוי מוגן), יראו אותו כתאור מסחרי כוזב כמשמעותו בסעיף 2.

(ב)לענין סעיף זה אין נפקא מינה אם צורפו לכינוי מלים כגון ”מין“, ”סוג“, ”טיפוס“, ”חיקוי“, ”סחורה שמקורה“, ”סחורה שיוצרה“, או כיוצא בהן, בלשון כלשהי.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)יוּתר השימוש בכינוי מוגן לגבי מוצרי פרי הדר שהופקו מפרי הדר שהכינוי המוגן בא לציינו, אם נתמלאו בהם תנאים נוספים שקבעו שר המסחר והתעשיה ושר החקלאות (בסעיף זה – השרים) בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לרבות תנאים בדבר טיבם, דרכי ייצורם ואריזתם של המוצרים;

(2)רשאים השרים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהן יוכלו הם להתיר את השימוש בכינוי מוגן, לגבי מוצרים שפסקה (1) אינה חלה עליהם.

(ד)בתובענה פלילית על תיאור מסחרי כוזב כאמור בסעיף קטן (א) לא ייזקק בית המשפט לטענת הגנה לפי סעיפים 3(1) סיפה או 15.

(ה)השתמש אדם בציון סחורה כאמור בסעיף קטן (א) שלא בהתאם להוראות סעיף זה, או שחרג מתנאי התקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ג), או מתנאי היתר שניתן על פיהן, רשאי בית המשפט, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או לפי בקשת אדם מעונין, לצוות על הפסקת השימוש בציון, ורשאי הוא להתנות את הצו בתנאים או לעכב את ביצועו לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים ובתנאים שייראו לו.

(ו)ראה מנהל המכס והבלו, או מי שהמנהל הסמיכו לכך, כי סחורה צויינה בניגוד לאמוּר בסעיף זה עומדת ליצוא, רשאי הוא לצוות על עיכוב ייצואה; הודעה על צו העיכוב תימסר ליועץ המשפטי לממשלה ולאדם הנראה לנותן הצו מעונין בהפסקת הציון.

(ז)צו עיכוב לפי סעיף קטן (ו) בטל בתום שבעה ימים מיום שניתן, זולת אם לפני אותו מועד הוגשה לבית המשפט תובענה על ציון הסחורה בניגוד לאמור בסעיף זה או בקשה לפי סעיף קטן (ה) לגבי הסחורה.

(ח)הוגשה תובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (ז), יעמוד צו העיכוב בתקפו עד לגמר בירורן; ואולם הרואה עצמו נפגע בצו העיכוב, רשאי בכל שלב של הבירור, לבקש מבית המשפט שבפניו תלויה ועומדת התובענה או הבקשה את ביטול הצו, ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו, בשינויים או בלי שינויים, לרבות התניית תקפו במתן ערובה לכל נזק שייגרם למבקש בקיום הצו.