Law1955The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 16א of חוק הדיינים, תשט״ו–1955, סיום כהונת דיין.
16א. סיום כהונת דיין
תיקון: תשנ״א־3, תשס״ב, תשע״ג, תשפ״א
(א)הוועדה רשאית, על פי הצעת יושב ראש הועדה או רב ראשי לישראל המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול או הנציב, להחליט ברוב של תשעה חברים לפחות, על סיום כהונתו של דיין.
(ב)הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של דיין, רשאית היא למנות מבין חבריה ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.
(ג)הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לדיין לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.
(ד)החליטה הועדה על סיום כהונתו של דיין, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל.
(ה)דיין שנפתחה נגדו חקירה בעבירה שבנסיבות הענין יש עמה קלון, לא תקבע הועדה את שיעור הגימלה שיקבל עד לסיום החקירה נגדו והחלטה שלא להעמידו לדין, או עד למתן פסק הדין בענינו, לפי הענין.
(ו)דיין שנפתחה נגדו חקירה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית הועדה ברוב של תשעה חברים לפחות, להשעותו לתקופה שתמצא לנכון.
The text on this page is adapted from the entry חוק הדיינים, תשט״ו–1955 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.