Skip to main content

Law1955

Section 9 of חוק הדיינים, תשט״ו–1955, מינוי לכהונה בפועל.

9. מינוי לכהונה בפועל

תיקון: תש״ם, תש״ם־2, תש״ס, תשס״ד, תשע״ג

(א)נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי, בהסכמת המועמד ובהסכמת השר, למנות לכהונה בפועל –

(1)דיין בית הדין הרבני הגדול – לראש אבות בית דין, לאב בית דין או לדיין בית דין רבני אזורי;

(2)דיין בית דין רבני אזורי – לדיין בית הדין הרבני הגדול.

(ב)כהונה בפועל לפי סעיף זה ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

(ב1)מי שהתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בעניין הנתון לסמכות בית הדין שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו עניין בשתי ערכאות.

(ג)(בוטל).

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הדיינים, תשט״ו–1955⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring