Skip to main content

Regulations

Section כ of תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, שיפוט במקרים מיוחדים.

This section is in פרק ב: מקום המשפט

כ. שיפוט במקרים מיוחדים

(1)בית־הדין רשאי, לפי שיקול־דעתו, לקיים דיון תוך חריגה מכללי הסמכות המקומית דלעיל.

(2)נשיא בית־הדין הרבני הגדול לערעורים רשאי, בכל שלב משלבי הדיון, לפי בקשת בית־הדין הדן בעניין מסוים או לבקשת אחד הצדדים, להעביר את הדיון לבית־דין אחר אם ראה נימוק חשוב לכך שיירשם בהחלטתו. בית־הדין שאליו הועבר עניין, כאמור, לא יעבירנו לבית־דין אחר.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring