Skip to main content

Regulations

Section מא of תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, הזמנה במקום אחר.

This section is in פרק ד: הזמנת בעלי־דין

מא. הזמנה במקום אחר

(1)לא יישלחו כתבי בית־דין לנתבע הנמצא מחוץ לתחום מדינת ישראל אלא לאחר שמזכירות בית־הדין תקבל אישור בית־הדין בדבר הצורך לכך.

(2)אם בעל־הדין שאותו יש להזמין אינו נמצא במקום מושבו של בית־הדין, ובית־הדין החליט שההזמנה לא תיעשה באמצעות הדואר – תישלח ההזמנה אל בית־הדין של המקום אשר בו נמצא המוזמן; ואם אין שם בית־דין – תישלח ההזמנה אל הרב המקומי או אל רשות ציבורית מקומית, והמסירה תיעשה על־ידי שליח בהתאם להוראות סעיף לט.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring