Skip to main content

Regulations

Section נח of תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, אי־הופעת בעל־דין אישית.

This section is in פרק ו: מהלך הדיון

נח. אי־הופעת בעל־דין אישית

לא הופיע בעל־הדין בעצמו אלא מורשהו, יחליט בית־הדין לפי הנסיבות של המקרה אם

(1)לדחות שמיעת הטענות עד שיופיע בעל־הדין בעצמו, או

(2)לשמוע את טענת המורשה של בעל־הדין הנעדר עד שיתברר אם יש צורך בהופעת בעל־הדין עצמו אם לאו, או

(3)אם בעל־הדין אינו יכול להופיע בעצמו, כגון אם הוא בחוץ־לארץ או אם בית־הדין מוצא שחקירת בעל־הדין עצמו לא תוכל להועיל לבירור הדין – לשמוע את המורשה במקום בעל־הדין, או

(4)לשגר שליחים לקבל טענות בעל־הדין.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring