Section 8 of פקודת הדיג, 1937, קביעות נוספות בדבר החרמה.

(1)כל ספינה או מכשירים, שהוכח בהם כי שימשו בעבירת עבירה על הפקודה הזאת או על כללים כל־שהם שהותקנו לפיה, ושלל־הדגים, כולו או חלק כל־שהוא ממנו, שהוכח בו כי נתקבל כתוצאתה של עבירה כזאת, ושלא הוחרמו בהתאם לפסקה (ה) של סעיף 6, והפדיון, כולו או חלק כל־שהוא ממנו, שנתקבל ממכירת דגים כל־שהם, שנמכרו בהתאם לפסקה הנ״ל, ואשר הוכח בהם כי הושגו כתוצאתה של עבירה כזאת, אפשר יהיה להחרימם –

(א)לפי צו מאת בית־המשפט, שבפניו נתחייב אדם בדין על העבירה; או

(ב)בצו מאת שופט של בית־משפט שלום – שיש לו שיפוט באיזור, שמיומר עליו כי בו נעשתה העבירה – אשר ניתן לפי בקשתו של פקיד־הדיג הראשי [במקור: מנהל החקלאות והדיג].

(2)כל ספינה, מכשירים או שלל־דגים, שנתפסו בהתאם לפסקה (ג) של סעיף 6 ולא נמכרו או הוחרמו לפי אותה פסקה או הוחרמו לפי סעיף־קטן (1) של הסעיף הזה, וכל פדיון של מכירה, שהושמה עליו יד לפי הפסקה ההיא, יוחרמו באופן אבטומאטי אם לא יתבעום בעליהם במשך שלושה חדשים מתאריך התפיסה; אולם אם הוגשה תביעה כאמור לעיל, יגיש פקיד־הדיג הראשי [במקור: מנהל החקלאות והדיג], בכל המהירות הנאותה, בקשה על צו לפי פסקה (א) או לפי פסקה (ב) של סעיף־קטן (1); ומקום שסירבו ליתן צו החרמה, רשאי בית־המשפט או השופט של בית־משפט השלום, המסרב ליתן את הצו, להורות לשחרר את הספינה, המכשירים או פדיון המכירה (אלא־אם שוחררו קודם לכן) לאדם כל־שהוא המוכיח את זכותו עליהם, כדי הנחת דעתו של אותו בית־משפט או שופט של בית־משפט שלום.

(3)מתוך כפיפות לקביעותיה של פסקה (ה) מסעיף 6, יימכרו כל ספינה, מכשירים או שלל־דגים שהוחרמו, והפדיון ייזקף לזכות ההכנסות הכלליות של הממשלה. פדיון מכירה כל־שהוא שהוחרם ייזקף כנ״ל לזכות הכנסותיה של הממשלה.