Section 43 of חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957, גביית ארנונות ניקוז.

(א)חיוב בארנונה לפי לוח השומה יוצא לפועל על פי תעודה של רשות הניקוז כדרך שמוציאים לפועל פסק דין סופי של בית משפט השלום. לענין זה אין נפקא מינה, אם הארנונה נגבית על ידי רשות הניקוז או על ידי רשות מקומית.

(ב)השר, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי להטיל על רשות מקומית, שתחומה כלול, כולו או מקצתו, בתחום רשות הניקוז, לגבות את ארנונות הניקוז על המקרקעין שבתחומה.

(ג)השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לחייב רשות מקומית שתחומה כלול, כולו או מקצתו, בתחום הניקוז, לשלם לרשות הניקוז את הסכום הכולל של ארנונות הניקוז על המקרקעין שבתחומה, על פי שומות סופיות שנערכו לבעלי מקרקעין אלה, ורשות מקומית שנתחייבה לשלמן כאמור רשאית לגבותן מבעלי המקרקעין החייבים בתשלומן במידה שלא שילמו אותן במישרין לרשות הניקוז.

(ד)נתחייבה רשות מקומית לשלם ארנונות ניקוז לרשות הניקוז, תכלול בתקציבה את הסכום הכולל של הארנונות המגיע לתקופת התקציב הן כתקבול מגבית ארנונות הניקוז והן כתשלום לרשות הניקוז, ורשאית היא לשנות פריטים אלה בתקציבה, אם חלו שינויים באומדן עקב הכרעות בעררים ובערעורים על שומות.