Skip to main content

Law2018

Section 120 of חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד.

This section is in חלק ג׳: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד / פרק ד׳: סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים

120. עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד

(א)הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד היחיד בבית משפט אחר או בבית הדין לעבודה, רשאים היחיד או נושה לבקש מבית המשפט או מבית הדין לעבודה שבו מתנהל ההליך, לעכבו עד להחלטה בבקשה.

(ב)בהחלטתו על עיכוב הליך לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט או בית הדין לעבודה, בין השאר –

(1)את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך, אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן;

(2)אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

(ג)הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring