Skip to main content

Law2018

Section 23 of חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, החלטה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי.

This section is in חלק ב׳: הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד / פרק ד׳: תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו

23. החלטה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי

(א)בצו לפתיחת הליכים יורה בית המשפט על אחד מאלה:

(1)הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי – אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה:

(א)יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד;

(ב)אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים;

(ג)יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד;

(2)פירוק התאגיד – אם מצא כי לא מתקיים אחד התנאים האמורים בפסקה (1).

(ב)הפעלת התאגיד תהיה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים, כפי שיורה בית המשפט; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, אם מצא כי ההארכה נדרשת לשם הכנת התכנית לשיקום כלכלי או מכירת פעילותו העסקית של התאגיד.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring