Skip to main content

Law2018

Section 71 of חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, הליכים לביטול חוזה קיים בידי הצד השני לחוזה.

This section is in חלק ב׳: הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד / פרק ז׳: הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי / סימן ב׳: הפעלת התאגיד / סימן משנה ב׳: חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה

71. הליכים לביטול חוזה קיים בידי הצד השני לחוזה

(א)היתה לצד השני לחוזה קיים זכות לבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, וביקש לבטלו, יודיע על כך לנאמן.

(ב)מסר הצד השני לחוזה קיים הודעה לנאמן כאמור בסעיף קטן (א), וסבר הנאמן כי המשך קיומו של החוזה דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הנאמן לבקש מבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, כי יורה על המשך קיום החוזה לפי סעיף 72 (בסעיף זה – בקשה להמשך קיום החוזה); בית המשפט רשאי לקצר או להאריך את התקופה כאמור אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

(ג)הנאמן אינו רשאי להגיש בקשה להמשך קיום חוזה שהוא חוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי, ובית המשפט לא יורה על המשך קיומו.

(ד)לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), יבוטל החוזה בתום אותה תקופה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring