Regulations1993The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 13 of תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993, הנחה לבנין ריק.
This section is in פרק ה׳: הנחות לבנין ריק ולתעשיה
13. הנחה לבנין ריק
תיקון: תשנ״ג, תשנ״ד, תשס״ד, תשס״ד־2
(א)מועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור כמפורט להלן, למחזיק של בנין ריק שאין משתמשים בו במשך תקופה מצטברת, כמפורט להלן:
(1)עד 6 חודשים – עד 100%;
(2)מהחודש ה־7 עד החודש ה־12 – עד 66.66%;
(3)מהחודש ה־13 עד החודש ה־36 – עד 50%.
(ב)תחילת חישוב התקופה המצטברת הנזכרת בתקנת משנה (א) תהא ביום תחילתה של תקנה זו (1.3.2005).
(ג)הנחה כאמור בתקנת משנה (א) תינתן לתקופה המצטברת הנזכרת בפסקאות שבה (להלן – התקופה המצטברת), משך תקופת בעלותו של אדם בבנין, וכל עוד לא שונתה הבעלות בו; להוכחת היותו של הבנין בנין ריק שאין משתמשים בו, כאמור בתקנה 12 ובתקנת משנה (א), ימציא המחזיק בבנין ראיות על פי הוראות המועצה.
(ד)במנין התקופה המצטברת לא תובא בחשבון תקופה הפחותה משלושים ימים שבה עמד הבנין ריק ברציפות.
(ה)נעשה שימוש מחדש בנכס שמחזיק בו היה זכאי להנחה על פי תקנות משנה (א) עד (ד), יודיע על כך המחזיק או בעל הנכס לרשות המקומית, בדרך שתורה הרשות המקומית, 7 ימים בטרם נעשה שימוש מחדש בנכס; לא ניתנה הודעה כאמור, רשאית הרשות המקומית לבטל הנחה שניתנה על פי תקנה זו לתקופה הרצופה האחרונה שבה עמד הבנין ריק, אם ההנחה ניתנה לאותו מחזיק אשר עשה שימוש מחדש בנכס, או לבעל הנכס.
The text on this page is adapted from the entry תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.