Section 4 of תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (סדרי בחינות), התש״ע–2009, שפת הבחינה.

(א)הבחינה תהיה בכתב, בשפה העברית, בשפה הערבית, בשפה האנגלית, בשפה הצרפתית, בשפה הרוסית או בשפה הספרדית; המנהל רשאי במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים לאשר לנבחן מסוים עריכת בחינה בשפה נוספת.

(ב)המבקש להיבחן בשפה שאינה עברית, יגיש בקשה על כך בכתב למנהל, לא יאוחר מ־60 ימים לפני מועד הבחינה.

(ב1)על אף הוראות תקנת משנה (א), הבחינה במקצועות הכירופרקטיקה, הפודיאטרייה והפודיאטרייה הניתוחית תהיה בעל־פה, בשפה העברית, בשפה הערבית או בשפה האנגלית, ויכול שתכלול גם ביצוע פעולות בתחום העיסוק במקצועות אלה; המנהל רשאי לאשר לנבחן עריכת בחינה בשפה נוספת.

(ב2)על אף הוראות תקנת משנה (א), הבחינה במקצוע הדימות הרפואי תהיה בכתב בשפה העברית, בשפה הערבית, בשפה האנגלית ובשפה הרוסית; המנהל רשאי במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים לאשר לנבחן מסוים עריכת בחינה בשפה נוספת.

(ג)לשם קבלת תעודה במקצוע הבריאות, ימציא קלינאי תקשורת או קרימינולוג קליני (בתקנה זו – מבקש) למנהל אישור על היותו בעל ידע בסיסי בשפה העברית כמפורט בתקנת משנה (ד).

(ד)הוכיח מבקש, להנחת דעתו של המנהל, כי התקיים בו אחד מאלה, רשאי המנהל לאשר כי הוא בעל ידע בסיסי בשפה העברית:

(1)עבר את הבחינה בשפה העברית;

(2)עמד בהצלחה בישראל בבחינות הבגרות במקצוע עברית;

(3)עמד בבחינת ”יעל“, שעורך המרכז הארצי לבחינות והערכה, בציון 110 לפחות;

(4)הוא בעל תואר אקדמי כהגדרתו בפסקה (1) של הגדרת תואר אקדמי בחוק ובלבד שרוב לימודיו התקיימו בשפה העברית;

(5)המציא למנהל אישור על השתתפותו באולפן ראשוני לעברית של משרד החינוך או שבפיקוחו, ברמה ג׳ לפחות, ועל עמידתו בהצלחה בבחינה שנערכה במסגרתו;

(6)המציא למנהל אישור על השתתפותו במכינה לעברית למקצועות רפואיים ופארא־רפואיים של משרד החינוך, בשיתוף עם המשרד לקליטת העלייה, ועל עמידתו בהצלחה בבחינה שנערכה במסגרתו.