Law1995The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 4א of חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה–1995, ערעור.
4א. ערעור
תיקון: תשע״ב, תשפ״ד
(א)ניתן צו הגבלה, והוגש ערעור על פסק הדין או על צו ההגבלה, לא יעוכב ביצוע צו ההגבלה, ואולם בית הדין הרבני הגדול רשאי, מטעמים שיירשמו, להורות על עיכוב ביצועו עד להכרעה בערעור.
(ב)קיים בית הדין הרבני דיון כאמור בסעיף 4(א), ולא ניתן צו הגבלה בתוך 21 ימים ממועד הדיון, יראו זאת כהחלטה שלא ליתן צו הגבלה, ובעל דין רשאי לערער על ההחלטה כאמור לפני בית הדין הרבני הגדול בתוך 60 ימים ממועד הדיון; על הדיון בבית הדין הרבני הגדול יחולו ההוראות החלות על דיון במתן צו הגבלה, ובלבד שדיוני מעקב כאמור בסעיף 4(א)(4) או (ג1) יתקיימו לפני דיין של בית הדין הרבני הגדול.
(ג) (1)בית הדין הרבני הגדול ידון בערעור בתוך 60 ימים ממועד הגשתו;
(2)החלטת בית הדין הרבני הגדול בערעור על פסק דין או על צו הגבלה תינתן בתוך 60 ימים ממועד הדיון בערעור;
(3)החלטת בית הדין הרבני הגדול בערעור על החלטה שלא ליתן צו הגבלה, תינתן בתוך 30 ימים ממועד הדיון בערעור.
The text on this page is adapted from the entry חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה–1995 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.