Law2018The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 3ד of חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018, דיוור דיגיטלי שלא לפי חוק זה.
This section is in פרק ג׳: שליחת מסרים מגופים ציבוריים בדיוור דיגיטלי
3ד. דיוור דיגיטלי שלא לפי חוק זה
תיקון: תשפ״ב
(א)אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכותו של גוף ציבורי לפי כל דין לשלוח מסר אלקטרוני לאדם בעניין מסוים, אף שלא בהתאם להוראות סעיף 3ג, ולא יחולו על משלוח המסר הוראות חוק זה, והכול בכפוף להוראות סעיף זה.
(ב)מסר אדם לגוף ציבורי פרטים ליצירת קשר באופן דיגיטלי (בסעיף זה – פרטי קשר), בהסכמה, רשאי הגוף הציבורי, בלי לגרוע מההסדרים הקבועים בחיקוק לעניין אופן שליחת המסר –
(1)לשלוח לאותו אדם מסרים באותו עניין שלשמו נמסרו לו פרטי הקשר ובהתאם לתנאי ההסכמה, ובלבד שהאדם לא ביטל את הסכמתו;
(2)לפנות לאדם שמסר את פרטי הקשר ולהציע לו לקבל מסר בעניין אחר; לא השיב אדם לפנייה כאמור – יראו אותו כאילו סירב לקבל מסרים בעניין אחר.
(ג)היו בידי הגוף הציבורי פרטי קשר של אדם, מכוח חיקוק, רשאי הגוף הציבורי לשלוח לו מסר בהתאם להוראות החיקוק או להוראות חוק הגנת הפרטיות.
(ד)גוף ציבורי ששולח מסר לפי הוראות סעיף זה לא יתנה משלוח מסר באופן דיגיטלי לפי סעיף זה במסירת פרטי מען דיגיטלי לפי חוק מרשם האוכלוסין.
The text on this page is adapted from the entry חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.