Skip to main content

Law2018

Section 3ז of חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018, דיוור דיגיטלי השקול לשליחה בדואר רשום עם אישור מסירה או למסירה אישית.

This section is in פרק ד׳: שקילות דיוור דיגיטלי לשליחה בדואר

3ז. דיוור דיגיטלי השקול לשליחה בדואר רשום עם אישור מסירה או למסירה אישית

תיקון: תשפ״ב

(א)נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי בדואר רשום עם אישור מסירה, בין שהוא נוקט לשון ”שליחה“ ובין שהוא נוקט לשון ”המצאה“ או לשון אחרת, יראו מסר אלקטרוני ששלח הגוף הציבורי כאילו נשלח בדואר רשום עם אישור מסירה, אם מתקיימות לגבי המסר הוראות פסקאות (1) עד (6) של סעיף 3ה, הגוף הציבורי שלח את המסר לאחד או יותר מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, והנמען אישר את קבלת המסר או שהגוף הציבורי קיבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען, והכול לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין.

(ב)הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין מסר שלגביו נקבע בחיקוק כי ניתן למוסרו במסירה אישית או במסירה ביד, ובלבד שנקבע באותו חיקוק כי ניתן לשלוח אותו בדרך נוספת.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring