Skip to main content

Law2018

Section 58 of חוק תיירות מרפא, התשע״ח–2018, החלטת הממונה ודרישת תשלום.

This section is in פרק ט׳: עיצום כספי

58. החלטת הממונה ודרישת תשלום

(א)הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 57, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי, לפי הוראות סעיף 60.

(ב)החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –

(1)להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2)שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג)בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.

(ד)לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 57 בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק תיירות מרפא, התשע״ח–2018⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring

Section 58 of חוק תיירות מרפא | Israel.com