Skip to main content

Regulations2018

Section 50 of תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018, הגשת בקשה בכתב והדיון בה.

This section is in חלק ב׳: סדרי דין כלליים / פרק ח׳: בקשות ורשימת בקשות

50. הגשת בקשה בכתב והדיון בה

תיקון: תש״ף־2, תשפ״ב

על בקשה שיש להגיש בכתב, יחולו הוראות אלה:

(1)המבקש יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות שביסודה;

(2)החליט בית המשפט, לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד;

(3)החליט בית המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, המשיב רשאי להשיב לה בתוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, או בתוך מועד אחר שהורה בית המשפט; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות שביסוד התשובה;

(4)בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובות בלבד, או אם הדבר נדרש, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם;

(5)הבקשה והתשובה, כל אחת בנפרד, לא יעלו בהיקפן על חמישה עמודים, ובבקשה לסעד זמני על שמונה עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שלושה עמודים, ובבקשה לסעד זמני על שישה עמודים; והכול לא כולל הכותרת;

(6)בית המשפט רשאי להורות כי הבקשה תידון בעל פה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring