Skip to main content

Regulations1992

Section 4 of תקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ״ג–1992, תשלום בעד ביטוח לגבי חיסון נגד נגיף הקורונה החדש.

4. תשלום בעד ביטוח לגבי חיסון נגד נגיף הקורונה החדש

תיקון: תשפ״א

(א)על אף האמור בתקנה 3 ובסעיף 2 לתוספת, לעניין חיסון כאמור בפרט (7) לתוספת לחוק (בתקנה זו – החיסון) לא ייגבו דמי ביטוח, ויחולו הוראות אלה:

(1)היה על הקרן לשלם למוטב תגמולי ביטוח בהתאם להחלטת ועדת מומחים או בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי, או הוסכם עם המוטב על תשלומי תגמולי ביטוח, יעביר משרד הבריאות לקרן את תגמולי הביטוח בתוספת הוצאות בתוך 30 ימים ממועד הודעת הקרן למשרד על החלטה או הסכמה כאמור;

(2)הוגשה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח, ולא היה על הקרן לשלם תגמולי ביטוח בהתאם להחלטה או להסכמה כאמור בפסקה (1), יעביר משרד הבריאות לקרן, בתוך 45 ימים ממועד דרישתה, את ההוצאות.

(ב)לעניין תקנה זו –

”הוצאות“ – הוצאות בפועל שהוכחו לחשב הכללי במשרד האוצר ושנגרמו עקב הטיפול בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח לפי תקנה זו, בלא תלות בתוצאות התביעה;

”ועדת מומחים“, ”מקרה הביטוח“ – כהגדרתם בתוספת;

”הקרן“ – הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה בהנהלת ענבל חברה לביטוח בע״מ.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ״ג–1992⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring