Section 16 of חוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי״ב–1952, חיפושים ותפיסות.

(א)מי שהוסמך לכך בכתב על ידי המנהל רשאי, אם הוא משוכנע שהדבר דרוש כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או למנוע עבירה על הוראותיו –

(1)להיכנס לכל מקום, למעט מקום המשמש למגורים בלבד, ולערוך בו חיפוש;

(2)לתפוס כל טובין טעוני מס שיש לו יסוד להניח שנעברה בהם עבירה לפי חוק זה, וכן כל דבר שעשוי להקל על גילוי עבירה כזאת או לשמש הוכחה במשפט על עבירה כאמור;

(3)לבדוק את הטובין הנמצאים במקום ולעיין בפנקסים ושאר מסמכים הנוגעים להם.

(ב)נתפסו טובין בהתאם לסעיף קטן (א)(2), רשאי המנהל להעבירם למקום שיורה, או, בהסכמת המחזיק בהם, להקפיאם בידיו, כנגד ערבות להנחת דעת המנהל או ללא ערבות.

(ג)הוקפאו טובין בידי המחזיק בהם, כאמור בסעיף קטן (ב), חייב הוא להמציאם לפי דרישת המנהל; לא עשה כן, או המציאם כשהם ניזוקו, ייאשם בעבירה על חוק זה, אם לא נתן הסבר סביר שהטובין נעלמו או ניזוקו מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.

(ד)נתפס דבר לפי סעיף קטן (א)(2) ותוך שלושה חדשים מיום התפיסה לא הוגשה לבית המשפט קובלנה על עבירה על חוק זה, שבגללה נתפס הדבר, יוחזר הדבר למי שנתפס ממנו.

(ה)נתפסו טובין ואין המנהל יודע את בעל הטובין או את מענו של האדם שממנו נתפסו, יפרסם המנהל הודעה על כך ברשומות, ואם לא תבע אותם אדם תוך שלושה חדשים מיום פרסום ההודעה, יחולטו הטובין.

(ו)טובין שנתפסו ונמנע האדם שממנו נתפסו לקבלם מהמנהל, לאחר שקיבל ממנו דרישה בכתב לעשות זאת, רשאי המנהל להחסין את הטובין במחסן שקבע והוצאות ההעברה ודמי ההחסנה, כפי שקבע המנהל, ישולמו על ידי אותו אדם; עברו שלושה חדשים מהיום שבו הוחסנו הטובין כאמור והאדם שממנו נתפסו לא בא לקבלם, רשאי המנהל למכור את הטובין, והתמורה תשמש קודם כל לתשלום דמי ההחסנה והוצאות ההובלה והמכירה, והיתרה תשולם לאדם שממנו נתפסו הטובין אם נתקבלה ממנו בקשה בכתב לכך תוך שנה מיום מכירת הטובין.

(ז)דמי ההחסנה ייקבעו בהתאם לתקנה 52 לתקנות המכס.

(ח)הרואה עצמו מקופח על ידי קביעת דמי ההעברה שנקבעו על פי פסקה (ו) רשאי לערור עליה והוראות סעיף 5 יחולו כאילו היתה קביעת דמי ההעברה קביעת מחיר סיטוני.

(ט)המנהל רשאי בתנאים הנראים לו לוותר על גביית הוצאות ההעברה או דמי ההחסנה או על שניהם, כולם או מקצתם.

(י)סעיף זה לא יחול על ביצוע החוק בקשר להטלת מס על שירותים.