Skip to main content

Law1952

Section 8 of חוק לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים), תשי״ב–1952, צו יציאה.

8. צו יציאה

תיקון: תשי״ב, תשכ״ד

(א)רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלת ישראל או על פי בקשת המוסד הנוגע בדבר, ואם ניתן צו הנהלה – רשאי הנאמן, לצוות על כל אדם הנמצא בשטח המוסד לצאת אותו שטח, לזמן שייקבע בצו או ללא תחום זמן, ולא להיכנס אליו עוד לכל מטרה שהיא אלא בהסכמת הנאמן בכתב ולפי התנאים שייקבעו בהסכמה. לצו כזה ייקרא ”צו יציאה“.

(ב)ניתן צו יציאה על ידי נאמן, רשאי כל מי שנפגע על ידי הצו לערער עליו לפני שופט של בית משפט שלום, ובלבד שהגשת הערעור לא תעכב ביצוע הצו.

(ג)לא יינתן צו יציאה אלא אם השופט של בית משפט השלום או הנאמן ישוכנע שהצו דרוש למען מנוע הפרעות בניהול היעיל של המוסד בהתאם למטרות שלהן נוסד.

(ד)צו יציאה יעמוד בתוקף על אף האמור בכל חוק או בכל הסכם.

(ה)רואים צו יציאה כאילו הובא לידיעת האדם שעליו ניתן, אם פורסם או הומצא בכל דרך של פרסום והמצאה שהורה עליה השופט של בית משפט השלום או הנאמן.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים), תשי״ב–1952⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring