Skip to main content

Regulations1962

Section 2 of תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ג–1962, בקשה להיבחן והוכחת הזכות להיבחן.

This section is in פרק ראשון: בחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל

2. בקשה להיבחן והוכחת הזכות להיבחן

תיקון: תש״ף

(א)בקשה להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל לפי סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ב–1962, תוגש לא יאוחר מ־30 ימים לפני מועד הבחינה, בהתאם להוראות שיפרסם המנהל הכללי של הלשכה באתר האינטרנט שלה לעניין אותו מועד בחינה.

(ב)לבקשה כאמור בתקנת משנה (א) יצרף המבקש להיבחן מסמכים המוכיחים שהתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(2), (2א) או (3) לחוק.

(ג)המנהל הכללי של הלשכה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר למבקש להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל להגיש בקשה במועד מאוחר מהקבוע בתקנת משנה (א).

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ג–1962⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring