Law1991The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 29 of חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ״א–1991, ערובה זמנית.
This section is in פרק ג׳: היטל היצף והיטל משווה / סימן ה׳: תלונות והטיפול בהן
29. ערובה זמנית
תיקון: תשס״ה
(א)קבע הממונה בהחלטה מקדמית כי קיים צורך במתן ערובה, יקבע בהחלטתו את שיעור הערובה והתקופה שבה תהיה מופקדת, ויודיע על כך למנהל סמוך ככל האפשר למתן החלטתו.
(ב)שיעור הערובה יהיה השיעור המשוער, לדעת הממונה, של היטל ההיצף או ההיטל המשווה, לפי הענין, שיחול לגבי אותם טובין לפי הוראות סעיפים 32יט או 32כ.
(ג)התקופה שבה תהיה מופקדת הערובה לא תעלה על התקופה כמפורט להלן:
(1)לענין חקירה על יבוא בהיצף – שישה חודשים; ואולם רשאי הממונה, לפי בקשה של יצואנים של הטובין המיובאים המייצאים לישראל שיעור משמעותי מהטובין האמורים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים;
(2)לענין חקירה על יבוא במחיר נתמך – ארבעה חודשים.
(ד)לא יידרש יבואן להפקיד ערובה זמנית נוספת ביחס לטובין שהותרו מרשות פיקוח המכס לאחר התקופות האמורות בסעיף קטן (ג) במסגרת אותה חקירה.
(ה)מסר הממונה הודעה למנהל כאמור בסעיף קטן (א), ידרוש המנהל מכל יבואן של הטובין המיובאים ערובה בשיעור שעליו הודיע הממונה, ויורה לעכב את שחרור הטובין האמורים מפיקוח רשות המכס עד להפקדת הערובה.
The text on this page is adapted from the entry חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ״א–1991 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.