Section 3א of חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ״א–1991, היטל יבוא.

(א)השר רשאי להטיל, בצו, היטל על יבוא לישראל של טובין שמקורם במדינה שהסכם העדפה בינה לבין ישראל מאפשר הטלת היטל על יבוא טובין, שאינו היטל לפי פרקים ב׳ או ג׳ (להלן – היטל יבוא); לענין זה, ”הסכם העדפה“ – הסכם הקובע שיעור מס על יבוא טובין הנמוך משיעור המס המוטל על יבוא טובין ממדינה שחל עליה סעיף ”אומה מועדפת ביותר“ (M.F.N), בהתאם להסכם שישראל צד לו.

(א1)החליט השר להטיל היטל יבוא לפי סעיף קטן (א), יעביר את החלטתו לאישור שר האוצר; אישר שר האוצר את ההחלטה כאמור או לא מסר לשר הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 21 ימים מיום שהתקבלה אצלו הבקשה לאישור כאמור ולאחר שנשלחה לשר האוצר הודעה על כך שבקשת השר ממתינה לאישורו, יטיל השר, בצו, בתוך חמישה ימים, היטל יבוא.

(ב)שיעור היטל היבוא, בתוספת המכס המוטל על הטובין, לא יעלה על שיעור המכס המוטל על טובין שמקורם במדינות שאין להן הסכם העדפה עם ישראל, המסווגים באותו פרט בצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין המתפרסם לפי חוקים אלה:

(1)פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937;

(2)חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש״ט–1949;

(3)חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952;

(4)חוק המכס, הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד), התשי״ז–1957.

(ג)היטל היבוא יכול שיהיה לסוג טובין או לטובין מסוימים, לתקופה שתיקבע בצו.

(ד)הוראות סעיפים 2(ג), 3 ופרק ה׳ יחולו, בשינויים המחויבים, על היטל היבוא לפי פרק זה.