Skip to main content

Ordinance

Section 10 of פקודת הסחורות הנטרפות ודמי הצלה, עונשו של מי שלוקח סחורה טרופה בשעת אבדה בנפש אדם.

This section is in הטיפול בסחורה טרופה

10. עונשו של מי שלוקח סחורה טרופה בשעת אבדה בנפש אדם

תיקון: תש״ח, תש״ח־2

(1)נטרפה ספינה בים או שעלתה על שרטון או שבאה במצוקה במימי ישראל הרי כל מטען או סחורה אחרת השייכים לספינה או שהוצאו מן הספינה ואשר הים פלטם או שאבדו או נלקחו מן הספינה בדרך אחרת צריך למסרם לידי עוזר למקבל.

(2)כל המצפין או נותן לרשותו מטען או סחורה כזאת בין שהוא בעליה ובין שאינו בעליה וכל המסרב למסרה לעוזר או לכל אדם שהעוזר מלא את ידו לדרשה, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס בסכום מאה לירות.

(3)עוזר למקבל וכל אדם שמלאו את ידו לכך רשאי לקבל בכוח מטען או סחורה כאלה מידי האדם המסרב למסרם.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת הסחורות הנטרפות ודמי הצלה⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring