Section 5 of תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס״ג–2003, היתר כללי לעיון.

(א)על אף האמור בתקנה 4, רשאי מנהל בתי המשפט ליתן לאדם היתר כללי לעיון בתיקי בית משפט, או בחלקם, אם ראה שקיים ענין ציבורי במתן ההיתר.

(ב)מנהל בתי המשפט רשאי לקבוע בהיתר כללי לעיון כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון ובין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי דין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים; כמו כן רשאי מנהל בתי המשפט לסרב ליתן היתר כללי לעיון או לקבוע תנאים או הסדרים למימושו בהתחשב בהקצאת המשאבים הנדרשת לכך.

(ג)בקשה להיתר כללי לעיון תוגש בכתב למנהל בתי המשפט ויצוינו בה פרטי המבקש, לרבות עיסוקו, סוגי התיקים, המסמכים או המוצגים שלגביהם מבוקש ההיתר הכללי לעיון, מטרת העיון, תקופת ההיתר המבוקשת והטעמים המצדיקים מתן היתר כללי לעיון.

(ד)היתר כללי לעיון יכול שיהיה מוגבל, ובין השאר –

(1)לאדם או לסוגי בני אדם;

(2)לסוגי מסמכים, מוצגים או תיקים;

(3)לבית משפט מסוים או לסוגי בתי משפט;

(4)לפרק זמן מסוים;

(5)למטרה מסוימת.

(ה)היתר כללי לעיון לפי תקנה זו יינתן בהתאם לאמות מידה שיקבע מנהל בתי המשפט, באישור שר המשפטים.

פורסמו אמות מידה למתן היתר עיון כללי (י״פ תשס״ד, 1436).