Section 86 of תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע״ה–2014, הקצאה בשל סיכון אשראי.

(א)הסכום שעל חברה להקצות בשל חשיפה לסיכון אשראי יהיה 8% מן הסכום המורכב מכל אלה:

(1)חמישה עשר אחוזים מסך כל הערך המחושב של כל רכיבי סיכון האשראי, החשופים לסיכון אשראי של צד נגדי, שהוא תאגיד, השייך לקבוצת הסיכון הראשונה;

(2)עשרים וחמישה אחוזים מסך כל הערך המחושב של כל רכיבי סיכון האשראי, החשופים לסיכון אשראי של צד נגדי, שהוא תאגיד, השייך לקבוצת הסיכון השנייה;

(3)שבעים וחמישה אחוזים מסך כל הערך המחושב של כל רכיבי סיכון האשראי, החשופים לסיכון אשראי של צד נגדי, שהוא תאגיד, השייך לקבוצת הסיכון השלישית;

(4)מאה אחוזים מסך כל הערך המחושב של כל רכיבי סיכון האשראי, החשופים לצדדים נגדיים, שפסקאות (1) עד (3) אינן חלות עליהם;

(5)מאה אחוזים מסך כל הערך המחושב של כל רכיבי סיכון האשראי שפסקאות (1) עד (4) חלות עליהם, ובלבד שקיים מקור סיכון אשראי יחיד, ששיעור סך כל הערך המחושב של כל רכיבי סיכון האשראי, שהוא הצד הנגדי להם, עולה על עשרים וחמישה אחוזים מסך כל הערך המחושב של כל רכיבי סיכון האשראי של החברה.

(ב)בחישוב סך כל הערך המחושב של רכיבי סיכון אשראי – אם הערך המחושב של רכיב סיכון האשראי קטן מ־0, יקבל הערך המחושב של רכיב סיכון האשראי ערך – 0.

(ג)לצורך חישוב רכיבי סיכון אשראי הנובעים מעסקאות הנכללות בהסכם קיזוז תקף, שבהם קיימת חשיפה כנגד אותו צד נגדי –

(1)בחישוב ערכי השחלוף כאמור בפרט (1) להגדרה ”ערך חשיפה של רכיב סיכון אשראי“ – רשאית החברה לקזז ערכי שחלוף של רכיבי סיכון קטנים מ־0 מערכי שחלוף של רכיבי סיכון גדולים מ־0, ובלבד שסך כל ערך השחלוף של רכיבי סיכון, שהתקבל בשל הקיזוז האמור, לא יהיה קטן מ־0;

(2)בחישוב מכפלת מקדם הסיכון הפיננסי בשווי רכיב סיכון האשראי במונחי נכס הבסיס כאמור בפרט (2) להגדרה ”ערך חשיפה של רכיב סיכון אשראי“, רשאית החברה לקזז שווי רכיבי סיכון במונחי נכס בסיס של פוזיציות הפוכות במכשירים פיננסיים זהים בלבד;

(3)בחישוב סך כל הערך המחושב של רכיבי סיכון האשראי רשאית החברה להפחית בטוחה, שהתקבלה מן הצד האחר, מכלל ערכי החשיפה של רכיבי סיכון האשראי, ובלבד שלפי הסכם הקיזוז התקף החברה רשאית להשתמש בבטוחה לכיסוי התחייבויותיו כלפיה בשל כלל רכיבי סיכון האשראי שמהם הופחתה, ושסך כל הערך המחושב של רכיבי סיכון האשראי, שהתקבל לאחר ההפחתה האמורה, לא יהיה קטן מ־0;

(4)הרשות רשאית להתיר לחברה לקזז פוזיציות הפוכות ברכיבי סיכון שפסקאות (1) עד (3) אינן חלות עליהן, אם ראתה כי רמת התאימות ביניהן, בהתחשב בתנאיו של מכשיר פיננסי, מצדיקה זאת.

(ד)הופחת פיקדון כספי במטבע הפעילות מחישוב ההון העצמי הרגולטורי, בשל היותו נכס שאינו חופשי, רשאית החברה שלא לחשב בשלו הקצאה בשל סיכון אשראי לפי תקנה זו; תקנת משנה זו לא תחול על בטוחה שהפקידה חברה בידי ספק נזילות כמשמעותה בתוספת השנייה.

(ה)בתקנה זו –

”הסכם קיזוז תקף“ – הסכם בין החברה לבין הצד הנגדי, שהתקיימו בו כל אלה:

(1)ההסכם קובע כי במקרה שבו היה הצד הנגדי חדל פירעון, פושט רגל, או ננקטו כנגדו הליכי פירוק או הקפאת הליכים, תהיה לחברה זכות לקבל או חובה לשלם רק את הסכום נטו לאחר קיזוז הפוזיציות ההפוכות של כל העסקאות הנכללות בהסכם בערך השוק הנוכחי שלהן (mark to market);

(2)החברה הגישה לרשות חוות דעת משפטית המאשרת כי לפי דינים שעשויים לחול על העסקאות במקרים המתוארים בפסקה (1) חבות החברה תוגבל לסכום נטו לאחר קיזוז הפוזיציות ההפוכות כמתואר בפסקה (1); חוות הדעת תעודכן אם יהיה שינוי בדין הנוגע לעניין;

”מטבע פעילות“ – כמשמעותו בכללי החשבונאות המקובלים;

”מקדם הסיכון הפיננסי“ – שיעור הסיכון הגלום ברכיב סיכון אשראי כמפורט בטבלה שלהלן, לגבי נכסי הבסיס ויתרת הזמן שנותר לפירעון או למימוש, המפורטים בטבלה שלהלן; חלה על רכיב סיכון אשראי יותר מחלופה אחת כפי שמופיעה בטבלה שלהלן, יהיה מקדם הסיכון הפיננסי שלו סך כל מקדמי הסיכון הפיננסי האמורים בכל אחת מהחלופות החלות עליו:

”ערך השחלוף של רכיב סיכון אשראי“ – ערכו השוטף של רכיב סיכון האשראי בשוק, ואם לא קיים ערך שוק – עלות החלפתו של רכיב סיכון האשראי ברכיב סיכון אשראי אחר שישקף תזרים זהה באותם התנאים;

”ערך חשיפה של רכיב סיכון אשראי“ – סכום אלה:

(1)ערך השחלוף של רכיב סיכון האשראי; היה ערך השחלוף של רכיב סיכון האשראי קטן מ־0 – יקבל ערך השחלוף של רכיב סיכון האשראי ערך – 0;

(2)מכפלת מקדם הסיכון הפיננסי בשווי רכיב סיכון האשראי במונחי נכס הבסיס;

”ערך מחושב של רכיב סיכון אשראי“ – ערך החשיפה של רכיב סיכון האשראי בניכוי בטוחה שהתקבלה מן הצד האחר שמולו קיימת החשיפה בשל אותו רכיב סיכון אשראי.