Rules1962The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 5 of כללי לשכת עורכי־הדין (רישום מתמחים ופיקוח על התמחות), תשכ״ב–1962, סייג לאימון.
5. סייג לאימון
תיקון: תשכ״ג, תשמ״ב, תשס״ח
(א)עורך דין העובד כשכיר לא יורשה לאמן מתמחה שהיה שכיר של אותו מעביד לפני תחילת התמחותו; הוראה זו חלה גם על –
(1)עורך דין העובד ביחידה בשירות המדינה, למעט יחידה העוסקת בעבודה משפטית בלבד;
(2)עורך דין העובד ברשות מקומית או במוסד, למעט ביחידה ברשות מקומית או במוסד, שאושרה לענין זה בידי הוועד המרכזי, העוסקת בעבודה משפטית בלבד ובה עובדים שלושה עורכי־דין לפחות.
לענין כלל זה אין רואים עובד כשכיר של אותו מעביד אם הפסיק עבודתו אצל אותו מעביד שנתיים לפני תחילת התמחותו.
(ב)סעיף קטן (א) לא יחול על עורך דין המבקש לאמן מתמחה שהיה שכיר של אותו מעביד ושעסק אצלו בעבודה משפטית בלבד, בתנאי שאותו מתמחה לא עסק אצל אותו מעביד בעבודה אחרת במהלך השנתיים שלפני ההתמחות.
The text on this page is adapted from the entry כללי לשכת עורכי־הדין (רישום מתמחים ופיקוח על התמחות), תשכ״ב–1962 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.