Section 2 of תקנות שמאי מקרקעין (אתיקה מקצועית), תשכ״ו–1966, פרסומת מותרת.

(א)שמאי –

(1)רשאי לפרסם מידע עובדתי הנוגע לעיסוקו, ובלבד שלא יכלול בו מידע שיש בו –

(א)דברי שבח או הערכה לעצמו, במישרין או בעקיפין, לרבות בדרך של השוואה לאחר;

(ב)מצג שווא;

(ג)עובדות מטעות;

(2)לא יכלול בפרסומת המותרת על פי פסקה (1), פרטים אלה:

(א)שמות לקוחותיו, או פרטים אחרים המאפשרים זיהוים של לקוחותיו, בעבר ובהווה;

(ב)שכר הטרחה שהוא גובה או הבסיס לחישובו;

(ג)תפקיד ציבורי שהוא ממלא על פי דין;

(ד)תוצאות שהשיג בעבור לקוחותיו בענינים מקצועיים;

(3)לא יפרסם את עצמו בכל דרך שיש בה כדי לפגוע בכבוד המקצוע או כדי להטריד או ליצור רושם שגוי, הטעיה או תרמית בדבר יכולתו להשיג תוצאות כאלה ואחרות בענינים מקצועיים.

(ב)בכפוף להוראות תקנת משנה (א), רשאי שמאי לציין גם פרטים אלה:

(1)ניסיונו המקצועי בשמאות מקרקעין;

(2)תארים אקדמיים שרכש;

(3)תואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו;

(4)כשירות לעסוק בשמאות מקרקעין מחוץ לישראל;

(5)פירוט שמאים שהם שותפיו או עובדיו, לרבות הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (4) ו־(6) לגבי כל אחד מהם;

(6)פרטים הנוגעים למען המשרד ולדרכי התקשורת עמו וכל שינוי בהם;

(7)שמות השותפים שפרשו או שנפטרו, תוך ציון העובדה כי השותף פרש או נפטר.

(ג)שמאי אינו רשאי לפרסם פרסומת לפי תקנה זו, בדרך של פרסום ברשות הרבים או באמצעי תקשורת אלקטרוניים, ואולם, רשאי הוא לקבוע שלט בגודל ובנוסח המקובלים במקצוע, סמוך למשרדו או למשרדו הקודם.