Skip to main content

Rules2009

Section 12 of כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009, הכרה במכסת ההפקות המקומיות.

This section is in פרק ד׳: הפקות מקומיות

12. הכרה במכסת ההפקות המקומיות

(א)התכניות שישדר בעל זיכיון במסגרת מכסת ההפקות המקומיות יהיו תכניות שהופקו במיוחד לצורך שידורן על פי החוק, ברמה ובאיכות הולמים; הפקה מקומית תיראה כהפקה שהופקה כאמור ותוכר למכסת ההפקות המקומיות, אם היא –

(1)לא שודרה בערוץ כלל ארצי אחר, או בערוץ נישה, לפני שידורה בידי בעל הזיכיון;

(2)הופקה בתנאים ובתקציבים כאמור בסעיף 20.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) –

(1)לגבי 5 אחוזים מזמן השידור כהגדרתו בסעיף 11(א) רשאי המנהל להכיר בהפקה מקומית למכסה גם אם שודרה פעם אחת בערוץ כלל ארצי אחר או בערוץ נישה לפני שידורה בידי בעל הזיכיון, ובלבד ששידר הפקות מקומיות העומדות בתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) בהיקף של ארבעים אחוזים לפחות מזמן השידור;

(2)המנהל רשאי להכיר בהפקה מקומית למכסה גם אם שודרה פעם אחת בערוץ כלל ארצי אחר או בערוץ נישה לפני שידורה בידי בעל הזיכיון, אם הופקה בשיתוף פעולה עם אחר כאמור בסעיף 13, ובלבד שמתקיימות הוראות פסקה (3), והוראות סעיף 13(ב) יחולו;

(3)השקעת בעל הזיכיון בהפקה לא תוכר לבעל רישיון או לגורם שעמו היה שיתוף הפעולה, לעניין מילוי חובה כלשהי שנקבעה להם לפי חוק התקשורת או ברישיון שניתן להם לפי חוק התקשורת, והשקעת בעל רישיון או גורם כאמור לא תוכר לבעל הזיכיון לעניין הסכומים האמורים בכללים אלה; המנהל רשאי לדרוש הוכחות לעניין זה ולהורות על מועדים להגשתן, ובעל הזיכיון יפעל בהתאם לדרישת המנהל.

(ג)המנהל רשאי לדרוש הוכחות, לרבות הסכמים קיבוציים ואחרים, מסמכים, דוחות והצהרות ותצהירים להנחת דעתו, בעניין הגורמים שנטלו חלק בהפקה, לרבות מבצעים, תסריטאים, בימאים וטכנאים, ובעניין התנאים והתקציבים שבהם בוצעה, כתנאי להכרה בה למכסת ההפקות המקומיות; המנהל רשאי להורות על מועדי הגשת הוכחות כאמור, על מתכונת ההגשה, ועל כל פרט שיש לכלול במסגרתה, ובעל הזיכיון יפעל בהתאם להוראות המנהל.

(ד)המנהל רשאי להכיר בהפקה בשפה שאיננה עברית, ערבית או רוסית כהפקה מקומית, אם ראה כי כל התנאים האחרים הצריכים להתקיים בהפקה מקומית מתקיימים בה, וכי היא עשויה לקדם את מגמות הרשות האמורות בסעיף 5(ב) לחוק.

(ה)תשדירי פרסומת, קדימונים ותשדירים לשירות הציבור, כמשמעות מונחים אלה בכללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלוויזיה), התשנ״ב–1992, לא יוכרו למכסת ההפקות המקומיות.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring