Skip to main content

Regulations2016

Section 2 of תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע״ו–2016, פיקדון בעד עובד זר.

2. פיקדון בעד עובד זר

תיקון: תשע״ט, תשפ״א־2, תשפ״ד־2, תשפ״ו

(א)מעסיק ישלם בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבודה באותו ענף שהוא מעסיק, פיקדון בסכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעליו לשלם בעד משרה מלאה לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים עליו; החובה להפקיד פיקדון כאמור לא תחול על מעסיק של עובד זר שהוא אחד מאלה:

(1)עובד זר המועסק בענף הסיעוד בידי יחיד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו;

(2)עובד זר בענף המומחים;

(3)עובד זר בענף החקלאות.

(ב)על אף האמור בצו הרחבה, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, תשלום סכום הפיקדון כאמור בתקנת משנה (א) יהיה בעד חודש ההעסקה הראשון של העובד ואילך.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע״ו–2016⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring