Regulations1973The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 8 of תקנות הסיוע המשפטי, תשל״ג–1973, החזרת הוצאות שהוצאו על־ידי הלשכה.
8. החזרת הוצאות שהוצאו על־ידי הלשכה
(א)הושג השירות על־ידי מתן ידיעות כוזבות, רשאי ראש הלשכה להחליט על הפסקתו, ולהורות למבקש להחזיר ללשכת הסיוע המשפטי את ההוצאות שהוצאו בענינו לפי תקנות אלה, לרבות שכר־טרחה ששולם לפי תקנה 11 (להלן – הוצאות השירות). לא יפעל ראש הלשכה לפי תקנת משנה זו, אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו בפניו.
(ב)ניתן פסק־דין המזכה את המבקש בקבלת כספים או נכסים, אשר לדעת ראש הלשכה מאפשרים לו לשאת בהוצאות השירות שקיבל, כולו או חלקו, חייב המבקש, לפי דרישת ראש הלשכה, להחזיר ללשכת הסיוע המשפטי את ההוצאות האמורות.
(ג)לענין החזרת הוצאות לפי תקנה זו, יילקחו בחשבון הוצאות השירות שנפסקו בפסק־הדין לטובת המבקש, בכפוף לאמור בסעיף 6 לחוק.
(ד)נוכח ראש הלשכה כי באורח זמני אין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות השירות, וכי יש יסוד סביר להניח כי יוכל לשאת בהוצאות השירות כעבור תקופה שלא תעלה על שנה אחת מיום שהחליט ראש הלשכה על מתן השירות, רשאי הוא להורות כי מבקש השירות יחזיר את ההוצאות, בסכום אחד או בתשלומים, במועד שיקבע ראש הלשכה. תקנת־משנה זאת איננה גורעת מכל הוראה אחרת לפי תקנות אלה.
The text on this page is adapted from the entry תקנות הסיוע המשפטי, תשל״ג–1973 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.