Skip to main content

Law1989

Section 40 of חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989, הגדרות.

This section is in פרק ח׳: הקלות במס בקשר להסדרי סיוע לחקלאים

40. הגדרות

תיקון: תש״ן

בפרק זה –

(1)תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) זולת אם נאמר במפורש אחרת;

(2)”ההסדר“ – הסכם בדבר הסדר הסיוע למושבים שנחתם ביום ט׳ בשבט התשמ״ח (28 בינואר 1988) בין ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית וארבעה בנקים, וכן כל הסכם אחר שענינו סיוע למושבים, לחבריהם, או לגופים הקשורים בהם, ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הכריז עליו בצו שהוא מהווה חלק מן ההסדר לענין פרק זה;

(3)”הסכם הקיבוצים“ – ההסכמים שנחתמו במרס 1987 ובאפריל 1988 בין ממשלת ישראל, התנועה הקיבוצית המאוחדת – אגודה שיתופית מרכזית בע״מ (תק״ם), קרן התנועה הקיבוצית המאוחדת בע״מ, תק״ם – קרן מימון ואשראי בע״מ ושני בנקים, וכן כל הסכם אחר שענינו סיוע לקיבוצים, לחבריהם, או לגופים הקשורים בהם, ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הכריז עליו בצו שהוא מהווה חלק מהסכם הקיבוצים לענין פרק זה;

(4)”הסכם נוסף“ – הסכם שענינו תכנית הבראה או סיוע לחקלאים או לגופים הקשורים בהם, ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הכריז עליו בצו כהסכם לענין פרק זה;

הסדר הפשרה שבין תכן הנפקות (1987) בע״מ לבין מחזיקי איגרות חוב שלה ואחרים, שאושר בידי בית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו ביום כ״ג בחשון התשנ״ד (7 בנובמבר 1993), הוכרז כהסכם לענין פרק ח׳ לחוק (ק״ת תשמ״ד, 303).

הסכם קיבוצים משלים שנחתם בין מדינת ישראל לבין התנועות הקיבוציות לבין בנק הפועלים בע״מ לבין בנק לאומי לישראל בע״מ ובנקים נוספים – אם יצטרפו להסכם – מיום כ״ט באדר התשנ״ו (20 במרס 1996), הוכרז כהסכם נוסף לענין פרק ח׳ לחוק (ק״ת תשנ״ו, 1337).

הסכם קיבוצים משלים (תיקון) שנחתם בין מדינת ישראל לבין התנועה הקיבוצית המאוחדת לבין הקיבוץ הארצי ולבין בנקים שונים ביום כ״ה בניסן התשנ״ט (11 באפריל 1999) וכן כתבי ההתחייבויות על פיו, הוכרזו כהסכם נוסף לענין פרק ח׳ לחוק (ק״ת תשס״א, 408).

ההסכם שנחתם בין התנועה הקיבוצית המאוחדת לבין הקיבוץ הארצי ולבין בנקים שונים ביום ט״ז באייר התשס״ו (14 במאי 2006), הוכרז הסכם נוסף לענין פרק ח׳ לחוק (ק״ת תשס״ז, 680).

(5)”מינהלת ההסדר“ – כמשמעותה בהסדר;

(6)”נישום“ – כל אחד מאלה, ובלבד שאיננו תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981:

(א)יחיד או חבר־בני־אדם שחתם על הסכם הצטרפות להסדר ובידו אישור על כך מאת מינהלת ההסדר;

(ב)יחיד הנמנה על חבר־בני־אדם שחתם על הסכם הצטרפות כאמור בפסקת משנה (א);

(ג)אדם הנזכר בנספח להסכם הקיבוצים או בהסכם נוסף ושהוראותיהם חלות עליו, כולן או מקצתן;

(ד)אדם אחר שביצע את הוראות ההסדר או הסכם הקיבוצים או הסכם נוסף, ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, החיל עליו בצו את הוראות פרק זה, כולן או מקצתן;

(ה)חבר־בני־אדם שהוא בשליטה של אדם כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) והוכיח להנחת דעתו של הנציב כי הוראות ההסדר, הסכם הקיבוצים או הסכם נוסף, כולן או מקצתן, חלות לגביו; לענין זה, ”שליטה“ – החזקה של יותר מ־50% בכל אחד מסוגי הזכויות בחבר־בני־אדם;

(7)”הקלה במס“ – כל אחת מאלה:

(א)התרה בניכוי לצרכי חישוב ההכנסה החייבת של סכום שהוציא נישום, כולו או מקצתו, לפי הוראות ההסדר, הסכם הקיבוצים או הסכם נוסף;

(ב)התרה בניכוי לצרכי חישוב ההכנסה החייבת של חוב שמחל נישום או של חלק מחוב כאמור, אם החוב נזקף קודם לכן לנישום כהכנסה ואם מחילת החוב היא לפי הוראות ההסדר, הסכם הקיבוצים או הסכם נוסף;

(ג)מתן פטור ממס הכנסה שנצמחה לנישום לפי סעיפים 3(ב), 3(ט) או 3(י) לפקודה, כתוצאה מביצוע הוראות ההסדר, הסכם הקיבוצים או הסכם נוסף;

(ד)מתן פטור, הקלה או דחייה, לפי הענין, לגבי מס הכנסה, וכן לגבי מס שבח מקרקעין ומס רכישה כמשמעותם בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963, והכל בשל מכירה, עסקה או פעולה שנעשו בין נישומים במסגרת ביצוע הוראות ההסדר, הסכם הקיבוצים או הסכם נוסף;

(ה)מתן פטור, הקלה או דחיה, לפי הענין, לגבי מס ריווח הון או מס שבח מקרקעין, בשל מכירת נכס מאת נישום למי שאינו נישום המתחייבת מכוח ההסדר, הסכם הקיבוצים או הסכם נוסף, כאשר דמי המכר הועברו ישירות במלואם לכיסוי חובות הנישום במסגרת כאמור;

(8)”המנהל“ – מנהל המכס ומע״מ.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring