Section 2 of חוק נכסי גרמנים, תש״י–1950, פירושים.

בחוק זה –

(א)”גרמני“ פירושו –

(1)אדם אשר, ביום ג׳ בשבט תרצ״ג (30 בינואר 1933) או לאחר מכן, היה אזרח או נתין של גרמניה, אך אינו כולל אדם –

(I)הנמנה עם קבוצת בני אדם שחוקי גרמניה – כפי שהיו נוהגים ביום האמור או לאחר מכן – הפלוהו לרעה מטעמי גזע ושנרדף בגרמניה – ביום האמור או לאחר מכן – מטעמי גזע או שהיה צפוי לרדיפה מטעמי גזע אילו היה בגרמניה אותה שעה;

(II)שהיה אזרח או נתין של גרמניה אך ורק משום שארץ או חבל ארץ סופחו לגרמניה לאחר יום כ״ח באדר א׳ תרצ״ח (1 במרס 1938);

(2)חבר בני אדם שכל חבריו, שותפיו, בעלי מניותיו, מנהליו או מנהלי עסקיו הם גרמנים כמשמעותם בפסקה (1), או שגרמנים כאלה מכריעים באופן אחר בהנהלת עסקיו, או שכל הונו הוא בידי גרמנים כאלה;

(ב)”השר“ פירושו – שר האוצר;

(ג)”חבר בני אדם“ פירושו – חבר שנתכונן בארץ ישראל או מחוצה לה, מאוגד או בלתי מאוגד, רשום או בלתי רשום, וכולל חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה לפי חוק האגודות מיום 29 ברג׳ב 1327 – 3 באוגוסט 1909, וכל גוף משפטי אחר וכל מוסד בעל נכסים;

(ד)”נכס“ - כולל מקרקעים ומטלטלים, כספים, זכות בנכס, מוחזקת או ראויה, מוניטין, וכל זכות בחבר בני אדם או בניהולו;

(ה)”נכס גרמני“ פירושו – נכס המצוי בשטח המדינה ביום שחוק זה נכנס לתקפו, וגרמני הוא בעלו; וכולל נכס אשר ערב אותו יום היה מוקנה –

(1)לממונה על רכוש האויב לפי פקודת המסחר עם האויב, 1939, או

(2)לאפוטרופוס לנכסי נפקדים לפי חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950, וערב אותה הקנייה היה בעלו גרמני;

(ו)”נכס מוקנה“ פירושו – נכס גרמני המוקנה לאפוטרופוס לפי חוק זה;

(ז)”נכס מוחזק“ פירושו – נכס מוקנה שהאפוטרופוס מחזיק בו בפועל, וכולל נכס שנרכש תמורת נכס מוקנה;

(ח)”שטח המדינה“ פירושו – השטח בו חל משפט מדינת ישראל.