Skip to main content

Regulations2001

Section 10 of תקנות חתימה אלקטרונית (חתימה אלקטרונית מאובטחת, מערכות חומרה ותוכנה ובדיקת בקשות), התשס״ב–2001, זיהוי המבקש.

This section is in פרק ד׳: בדיקת בקשות להנפקת תעודה אלקטרונית

10. זיהוי המבקש

תיקון: תש״ע

לא ינפיק גורם מאשר תעודה אלקטרונית אלא לאחר שאימת את זהות המבקש כמפורט להלן:

(1)הגורם המאשר, או נציגו או שליח מטעמו שאישר הרשם ובתנאים שקבע באישור, זיהה פנים אל פנים את המבקש, ואם היה המבקש תאגיד – את מורשה החתימה מטעם התאגיד;

(2)הגורם המאשר יבדוק את פרטי הזיהוי של המבקש:

(א)ביחיד שהוא תושב ישראל – על פי תעודת זהות וכן מידע מן המרשם, וכן אחד מן המסמכים המזהים האלה, ובלבד שהם בתוקף:

(1)דרכון ישראלי;

(2)רישיון נהיגה ישראלי הנושא תמונה של המבקש;

(3)מסמך מזהה שמונפק על ידי המדינה לעובד המדינה, למי שממלא תפקיד או נושא משרה מטעמה או במוסד ממוסדות המדינה, או למי שממלא תפקיד על פי דין, לצורך ביצוע עבודתו או תפקידו כאמור, ובלבד שהמסמך נושא תמונה של המבקש ואת מספר הזהות שלו; לעניין זה, ”עובד המדינה“ – לרבות חייל, שוטר וסוהר;

(4)לעניין מי שאין בידיו מסמך מזהה לפי פסקאות משנה (1) עד (3) והגיש תצהיר על כך, אחד מאלה:

(א)תעודת מעבר, כהגדרתה בחוק הדרכונים, התשי״ב–1952, הנושאת תמונה של המבקש;

(ב)מסמך מזהה מסוג אחר שהרשם אישר לעניין זה, מטעמים שיירשמו ובלבד שהמסמך נושא תמונה של המבקש ואת מספר הזהות שלו; הודעה על אישור שנתן הרשם לסוגי מסמכים מזהים כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשם;

(ג)אישור של עורך דין על זהותו של המבקש ועל כך שהוא מכיר את המבקש אישית וכי הוא מודע לכך שאישורו נועד לתמוך בבקשה להנפקת תעודה אלקטרונית לפי החוק, בצירוף תמונתו של המבקש החתומה בידי עורך הדין, בהתאם לנוסח שיורה הרשם;

(ב)ביחיד שהוא תושב חוץ – על פי דרכון חוץ או תעודת מסע או תעודת זהות, וכן על פי מסמך זיהוי נוסף הנושא תמונה של המבקש ופרטים מזהים שלו ושל מי שהנפיק את המסמך הנוסף;

(ג)בתאגיד הרשום בישראל – על פי תעודת הרישום, אישור של עורך דין על קיומו של התאגיד, שמו ומספרו הרשום, או במקום אישור של עורך דין כאמור – על פי אימות במרשמים המתאימים, וכן על פי העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד בדבר מורשה החתימה מטעם התאגיד, או אישור של עורך דין על מורשה החתימה כאמור;

(ד)בתאגיד שאינו רשום בישראל – על פי העתק מאושר ממסמך המעיד על רישומו, אישור של עורך דין על קיומו של התאגיד, שמו ומספרו הרשום, או במקום אישור של עורך דין כאמור – על פי אימות במרשמים המתאימים, וכן על פי העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד בדבר מורשה החתימה מטעם התאגיד או אישור של עורך דין על מורשה החתימה כאמור;

(ה)במוסד ציבורי – על פי הצהרת המבקש, לאחר שהגורם המאשר נוכח, על פי מסמך, כי מורשה החתימה מוסמך לפעול בשם המוסד הציבורי; לענין פסקה זו, ”מוסד ציבורי“ – משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל לפי חיקוק;

(3)לענין פסקאות משנה (ג) עד (ה) שבפסקה (2) – יזהה הגורם המאשר את מורשה החתימה לפי הוראות פסקאות משנה (א) או (ב) שבאותה פסקה, לפי הענין;

(4)לענין פסקאות משנה (ד) ו־(ה) שבפסקה (2), ”העתק מאושר“ – העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:

(א)הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;

(ב)עורך דין בעל רישיון לעריכת דין בישראל;

(ג)נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות חתימה אלקטרונית (חתימה אלקטרונית מאובטחת, מערכות חומרה ותוכנה ובדיקת בקשות), התשס״ב–2001⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring