Regulations1954The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of תקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), תשי״ד–1954, הגדרות.
This section is in פרק ראשון: מבוא
1. הגדרות
תיקון: תשט״ו
בתקנות אלה –
”אמנת האג“ או ”האמנה“ – האמנה בדבר הפרוצדורה האזרחית שנחתמה בהאג ביום 17 ביולי 1905, שמדינת ישראל הצטרפה אליה ביום כ׳ באדר תשי״ב (17 במרס 1952) ושהיא בת־תוקף לגבי ישראל מיום כ״א באייר תשי״ב (16 במאי 1952);
”מדינה בעלת אמנת האג“ או ”מדינה בעלת האמנה“ – אחת המדינות המפורטות בתוספת;
”הרשות המבקשת“ – נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינה בעלת האמנה המשמש בתפקידו בישראל;
”רשות שיפוטית“ – כל בית משפט או בית דין בישראל;
”הרשות המתבקשת“ – הרשות השיפוטית שבתחום שיפוטה נמצא מקום מושבו או מקום מגוריו של האדם שיש למסור לו מסמך;
”מסמך משפטי“ – כהגדרתו בתקנות הדיון האזרחי, 1938;
”מסמך משפטי חיצוני“ – מסמך בעל משמעות משפטית הקודם לפתיחת הליכים משפטיים או המתכוון למנוע הליכים משפטיים או לשמור על זכות קיימת, ושדיני הארץ שנעשה בה מחייבים שייערך על ידי בעל כהונה משפטית, או שיימסר באמצעותו, או שהמסירה באמצעותו מקנה לפי דיני אותה ארץ תוקף יתר למסירה או לנאמר באותו מסמך או בחלק ממנו;
”מסמך“ – מסמך משפטי ומסמך משפטי חיצוני;
”מנהל בתי המשפט“ – השופט ששר המשפטים מינהו על ביצועם של סדרי המינהל של בתי המשפט, על פי סעיף 14 לחוק השופטים, תשי״ג–1953, לרבות בא־כוחו וכל מי שמנהל בתי המשפט ייפה את כוחו לענין תקנות אלה;
”היועץ המשפטי לממשלת ישראל“ – (בוטלה).
The text on this page is adapted from the entry תקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), תשי״ד–1954 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.