Skip to main content

Regulations1954

Section 30 of תקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), תשי״ד–1954, ביצוע החלטת חיוב בהוצאות משפט.

This section is in פרק רביעי: ערבון לכושר פרעון

30. ביצוע החלטת חיוב בהוצאות משפט

תיקון: תשי״ד

החלטה של בית משפט באחת המדינות בעלות האמנה המחייבת תובע או מתערב, שהוא אזרח אחת המדינות בעלות האמנה ושמקום מושבו באחת מהן, בתשלום הוצאות משפט, תיעשה בת־ביצוע בישראל על ידי הרשות השיפוטית המוסמכת אם נתקיימו תנאים אלה:

(1)הוגשה בקשה דרך הצינורות הדיפלומטיים לעשות את ההחלטה בת־ביצוע;

(2)לבקשה צורפו מסמכים אלה:

(א)העתק ההחלטה מאומת על ידי רשות מוסמכת של המדינה המבקשת;

(ב)אישור מאת רשות מוסמכת של המדינה המבקשת שההחלטה היא סופית;

(ג)אישור מאת בעל התפקיד הגבוה ביותר בניהול הענינים המשפטיים של המדינה המבקשת הקובע שהרשות שאישרה את סופיות ההחלטה היתה מוסמכת לכך; אך מקום שקיים הסכם בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת הקובע שהאישור יינתן בדרך אחרת, או הפוטר אותה מאישור, ינהגו לפי ההסכם;

(ד)תרגומים של הפסק שבהחלטת בית המשפט, ושל המסמכים האמורים בפרטים (ב) ו־(ג), לעברית או לשפה שיוסכם עליה בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת לענין עשיית החלטות בית משפט לבנות־ביצוע לפי האמנה;

(ה)התרגומים האמורים בפרט (ד) יהיו מאומתים על ידי הרשות המבקשת או על ידי מי שמוסמך לאמת תרגומים בישראל.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), תשי״ד–1954⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring