Section 3 of תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ״ג–1993, פטור מחובת מכרז.

לא תהיה חובה על משרד הבטחון לערוך מכרז לגבי עסקה אם היא אחת מאלה:

(1)עסקה שסכומה אינו עולה על 22,000 שקלים חדשים, או עסקה שסכומה עולה על 22,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 55,000 שקלים חדשים אם בשנת התקציב שבה נעשית העסקה לא נערכה עסקה קודמת ללא מכרז בין משרד הבטחון לבין אותו מתקשר בנושא זהה; משרד הבטחון רשאי לחרוג עד 10 אחוזים מהסכומים האמורים;

(2)עסקה לרכש של טובין או שירותים או לביצוע עבודה שנעשית עם הספק היחיד בישראל של אותם טובין או שירותים או עם בעל היכולת הטכנולוגית או המדעית או התשתית היחיד בישראל לביצוע אותה עבודה או אותו שירות, והכל אם ניתנה חוות דעת בכתב של גורם מקצועי במשרד הבטחון שנקבע לכך על היות אותו ספק יחיד בישראל וכאשר אין מקום לעריכת מכרז בהשתתפות מציעים ממדינת חוץ; עלה סכום העסקה על 1,800,000 שקלים חדשים, טעון הפטור גם אישור המנהל;

(3)עסקה עם בעל רעיון חדשני וייחודי בתחום הביטחוני, שפנה מיוזמתו, לבחינת הרעיון או לפיתוחו הראשוני, ובלבד שוועדת פטור החליטה, מטעמים שיירשמו, שאין מקום לפנייה לקבלת רעיונות מגורמים נוספים או שנעשתה פנייה כאמור והיא לא נענתה; הפטור טעון גם אישור המנהל;

(4)עסקה עם הקונה בכוח היחיד בישראל של עודפי טובין מסויימים, אם ניתנה חוות דעת בכתב של גורם מקצועי במשרד הבטחון שנקבע לכך על היות אותו קונה יחיד בישראל;

(5)עסקה שביצועה כרוך בשימוש בקו ייצור, שמשיקולים בטחוניים יש ענין לקיימו באופן רצוף, כאשר יש מקום להניח שקיום מכרז לגבי עסקאות כאמור יגרום לסגירתו של הקו;

(6)עסקה נוספת, המהווה המשך לעסקה ראשונה, הנערכת בתוך שלוש שנים ממועד העסקה הראשונה מטעמים של חסכון או יעילות ובתנאים שאינם גרועים למזמין מאלה שבעסקה הראשונה (בפסקה זו – עסקת המשך); נעשתה העסקה הראשונה שלא בעקבות מכרז, טעון הפטור לעסקת המשך בסכום העולה על 1,800,000 שקלים חדשים גם אישור המנהל; שווין המצטבר של כל עסקאות ההמשך לא יעלה על שווי העסקה הראשונה; עלה שווין המצטבר של עסקאות ההמשך על חמישים אחוז משווי העסקה הראשונה, טעונה עסקת ההמשך אישור המנהל; המנהל רשאי, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, לאשר עסקת המשך אף אם היא נעשית לאחר שלוש שנים ממועד העסקה הראשונה ואף אם עלה שווין המצטבר של כל עסקאות ההמשך על שווי העסקה הראשונה; בפסקה זו, ”שווי העסקה הראשונה“ – שוויה במועד כל אחת מעסקאות ההמשך;

(7)עסקה למימוש אופציה של משרד הבטחון הכלולה בחוזה שנכרת בעקבות מכרז; עסקה כאמור הנעשית לאחר תום שלוש שנים ממועד כריתת החוזה בו כלולה האופציה, טעונה אישור ועדת פטור;

(8)עסקאות המשך בין אותם צדדים, הנערכות מטעמים של חיסכון או יעילות במסגרת פרויקט אחד, עד לסיום הפרויקט;

(9)עסקה הנערכת מטעמים של אחידות, חסכון או יעילות עם קבלן משנה או ספק משנה של מי שההתקשרות עמו בוטלה מכל סיבה, להשלמת ההתקשרות שבוטלה, ובלבד שקבלן המשנה או ספק המשנה הועסק בהיקף מהותי במסגרת ההתקשרות שבוטלה ושהעסקה היא בתנאים שאינם גרועים למזמין מאלה שבהתקשרות שבוטלה;

(10)עסקה הנערכת מטעמים של אחידות, חסכון או יעילות עם מתכנן לגבי תכנון הנדסי של תוספת או שינוי במתקן שהוא תכנן, ובלבד שתנאי העסקה אינם גרועים למזמין מאלה של העסקה לתכנון המתקן המקורי (להלן בתקנת משנה זו – העסקה המקורית) ושסכומה אינו עולה על 50% מסכום העסקה המקורית, על פי ערכה המשוערך למועד העסקה הנוספת;

(11)עסקה לרכישת רכיבים למכלולים קיימים ברשות משרד הבטחון או לאחזקתם, עם יצרן המכלול או עם היצרן המקורי של הרכיב שהוא המורשה היחיד בידי יצרן המכלול, או עסקה לאחזקת מכלולים, כאמור, עם יצרן המכלול או עם המורשה היחיד בידו, והכל כאשר ביצוע העסקה עם ספק אחר עלול לפגוע בהפעלה תקינה של המכלול; פטור לעסקה כאמור בסכום העולה על 1,800,000 שקלים חדשים, טעונה גם את אישור המנהל;

(12)עסקה שההתקשרות בה נדרשת בדחיפות, לרבות לשם היענות לצרכים מבצעיים או לצרכי אימונים בצבא־הגנה־לישראל, כאשר הדחיפות אינה מאפשרת קיום מכרז לגבי העסקה ללא גרימת נזק של ממש; בעסקה שסכומה עולה על 1,800,000 שקלים חדשים טעון הפטור גם את אישור המנהל ובעסקה שסכומה נמוך מ־1,800,000 שקלים חדשים תימסר למנהל הודעה על הפטור;

(13)עסקה לרכש טובין או שירותים חיוניים שצפוי קושי ליבאם במצבי חירום, אשר מטעמים של בטחון המדינה צריך שיהיה להם יותר מספק אחד בישראל ויש למנוע יצירת מונופול העלול לפגוע ברציפות אספקתם למשרד הבטחון; הודעה על הפטור מחובת מכרז תימסר למנהל;

(14)עסקה עם רשות מקומית לקבלת שירותים במסגרת תפקידי הרשות המוגדרים על פי דין;

(15)עסקה עם חברה ממשלתית, חברה בת ממשלתית או חברה מעורבת כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, או עם תאגיד אחר כאמור בסעיף 60 לחוק האמור (להלן בתקנת משנה זו – החברה הממשלתית), באישור המנהל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(א)החברה הממשלתית מהווה על־פי מסמכי היסוד שלה ועל־פי החלטת הממשלה שהקימה אותה, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה והעסקה נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או החברה מבצעת מטלה או שירות שהוטלו עליה על פי דין, או מספקת שירות או מצרך חיוניים לציבור, והעסקה נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה;

(ב)העסקה נעשית למטרה ייחודית, אשר תושג באופן הטוב והמתאים ביותר אם תבוצע בידי החברה הממשלתית עקב שליטת המדינה בחברה; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

(ג)קיימת חברה ממשלתית אחת בלבד לביצוע המטלות האמורות בפסקת משנה (א); קיימות מספר חברות לענין זה – ייערך מכרז סגור ביניהן;

(ד)החברה הממשלתית התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן העסקה עם משרד הבטחון, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו ובתקנות 4 ו־5 ואם התקיימו – תיעשנה ההתקשרויות בהתאם לתקנות האמורות, בשינויים המחוייבים;

(15א)עסקה עם חברה ממשלתית, כמשמעותה בפסקה (15), אשר שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדיה זכאים על פי כל דין לגימלה או לתגמול בשל נכות או לקיצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה, באישור המנהל, או מי שהוא הסמיך;

(16)עסקה עם תאגיד שהוקם בחוק או לפיו במסגרת תפקידי התאגיד או סמכויותיו על פי החיקוק שהקימו, ובלבד שההתקשרות הינה באישור המנהל ונתקיימו התנאים האמורים בפסקה (15)(ב) עד (ד), בשינויים המחוייבים;

(17)עסקה, על פי החלטת הממשלה, עם תאגיד במטרה להעביר אליו מטלות של יחידה ממשלתית, עם עובדים או נכסים של אותה יחידה, והעסקה היא להעברת העובדים או הנכסים או לביצוע אותן מטלות, לתקופה שיאשר המנהל ושלא תעלה על שלוש שנים;

(18)עסקה עם האגודה למען החייל לקבלת שירותים לרווחת החיילים בתמורה שאינה עולה על התמורה המקובלת בשוק החפשי לאותם שירותים;

(18א)עסקה לביצוע מיזם אשר יפעל בלא כוונת רווח, למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או למטרה דומה, ובלבד שהעסקה נעשית עם מי שתורם מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם;

(19)עסקה לביצוע מטרות ציבוריות עם הקרן הקיימת לישראל, או עם ג׳וינט ישראל (להלן בתקנה זו – מוסד לאומי), או תאגיד בשליטת ג׳וינט ישראל, והכל באישור המנהל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(א)המוסד הלאומי מממן עשרים וחמישה אחוזים או יותר ולענין תאגיד בשליטת ג׳וינט ישראל – חמישים אחוזים או יותר מערך העסקה, לפי מחירי שוק, ממקורות שאינם תקציב המדינה;

(ב)המוסד הלאומי או תאגיד בשליטת ג׳וינט ישראל התחייבו כי התקשרויותיהם עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן העסקה עם משרד הבטחון, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו ובתקנות 4 ו־5 ואם התקיימו – תיעשנה ההתקשרויות בהתאם לתקנות האמורות, בשינויים המחוייבים;

בפסקה זו, ”שליטה“ – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

(20) (א)עסקה עם הסוכנות היהודית או עם ההסתדרות הציונית לביצוע מטרות ציבוריות;

(ב)עסקה עם קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, עם המגבית המאוחדת לישראל או עם המגבית המאוחדת לישראל בקנדה, לביצוע מטרות ציבוריות;

(21)עסקה לרכישת טובין, לשם יצואם למדינת חוץ עם ספק בישראל שמדינת החוץ בחרה בו והתנתה שההתקשרות עמו תיעשה בידי משרד הבטחון, ובלבד שמשרד הבטחון לא נטל על עצמו התחייבויות שאין להן כיסוי בהתחייבויות הספק בישראל כלפיו;

(22)עסקה לרכישת שירותי בריאות או אשפוז במוסדות רפואיים המיועדים לחיילי צה״ל, ואולם תהיה חובה לפנות לקבלת הצעות ממוסדות הרפואה העוסקים בתחום נושא העסקה וההתקשרות תיעשה עם הספקים באופן המעניק את מרב היתרונות למזמין;

(23)עסקה לרכישת תרופות, שירותי בריאות או אשפוז או שירותי סיעוד או רווחה אישיים לזכאי אגף השיקום במשרד הבטחון;

(24)עסקה לרכישת שירותים או טובין ייחודיים שענינם תרבות, אמנות, בידור או הווי, או עסקה לרכישת שירותי השכלה או הכשרה מקצועית, לפי תכנית נותן השירות כאשר לא קיימת אפשרות לקיים מכרז לגביה;

(25)עסקה לביצוע שירותי הסעה באוטובוסים, במוניות או בטיוליות, או לביצוע שירותי הובלה או שינוע ברכב משא או בציוד מכני כבד, כאשר התמורה בעבור שירותים אלה ותנאיהם נקבעים מראש על ידי המזמין והשירותים ניתנים על ידי כל הספקים העונים על התנאים המקדימים לנתינתם והמעוניינים לספקם, והכל למעט שירותים קבועים; בפסקה זו, ”שירות קבוע“ – שירות המתקיים באופן קבוע תקופה של שישה חודשים לפחות;

(25א)עסקה לרכישת פירות וירקות טריים בשווקים סיטוניים לגבי כמות שלא ניתן לרוכשה על פי מכרז;

(26)עסקה לשכירת מקרקעין לתקופה של פחות מחמש שנים, ובלבד ששטח המקרקעין אינו עולה על 500 מ״ר ודמי השכירות אינם עולים על מה שקבע שמאי ממשלתי;

(27)עסקה לרכישת בעלות או זכות אחרת במקרקעין בשביל משרד הבטחון, שאינה פטורה מחובת מכרז לפי פסקה (26), כאשר למקרקעין נושא העסקה אין חלופה העונה על צרכי מערכת הבטחון או כאשר קיום מכרז לגבי העסקה עלול לפגוע בביצוע מטלות מערכת הבטחון, או עסקה שענינה מכירת זכויות במקרקעין של דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972; הפטור טעון גם את אישור ראש האגף הנוגע בדבר;

(28)עסקה להעברת זכות בעלות או חכירה, במקרקעין שברשות משרד הבטחון כמפורט להלן:

(א)העברת זכות כאמור, בדירה או במקרקעין שיש עליהם מבנה למגורים (להלן בפסקת משנה זו – מקרקעין), למי שהוא זכאי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון או אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון וגר באותה דירה או באותם מקרקעין, בהמלצת ראש האגף הנוגע בדבר; לא נעשו בדירה או במקרקעין התאמות מיוחדות לזכאי כאמור עמו נעשית העסקה, טעון הפטור גם את אישור המנהל;

(ב)העברת זכות כאמור, בדירת מגורים למי שהוא חייל בשירות קבע בצה״ל או עובד מערכת הבטחון וגר באותה דירה, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שיקבע שמאי מקרקעין ממשלתי; הפטור טעון גם את אישור המנהל; הפטור שבפסקה זו לא יחול על העברת זכות כאמור בדירות מגורים במרכז הארץ או בשטח השיפוט של עיריית אילת; לענין זה, ”מרכז הארץ“ – מחוזות ירושלים, חיפה, המרכז ותל־אביב, בהתאם להודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאור גבולותיהם לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948;

(28א)עסקה להענקת זכויות שימוש בקרקע בתוך שטחים המוחזקים בידי צבא הגנה לישראל, לפי המלצת מינהל מקרקעי ישראל על פי הכללים שבתקנה 25(7) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993;

(29)עסקת מכר עם קונה בישראל או עם קונה שהוא תושב מדינת חוץ, הפונה מיוזמתו, לגבי טובין שהם עודפים ושמשרד הבטחון פרסם ברשימות הפתוחות לעיון הציבור שהוא מוכר טובין מסוגם, אלא אם כן קיימת מגבלה בטחונית לכך, ובלבד שבעת ביצוע העסקה לא היתה פניה של קונים נוספים לגביה, ושהתמורה בעדה לא תפחת מהמחיר שקבעה ועדה לקביעת מחירי עודפים, הפועלת במשרד הביטחון; לענין פסקה זו, ”טובין“ – כמשמעות ”ציוד בטחוני“ או ”ידע בטחוני“ בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יצוא ציוד בטחוני וידע בטחוני), התשנ״ב–1991;

(30)עסקת מכר, המתבצעת במהלך העסקים הרגיל של ההוצאה לאור של משרד הבטחון ובתחום עיסוקה, על פי מחירון ידוע;

(31)עסקת ביטוח עם מי שאינו תושב ישראל או עם תאגיד שלא התאגד בישראל לפי הדין הישראלי ואשר ניהולו השוטף ומרכז עסקיו אינם בישראל (להלן בפסקת משנה זו – גורם חוץ), כאשר לא ניתן לבצע העסקה בישראל או כאשר לביצוע העסקה בישראל נדרש ביטוח משנה מיוחד מגורם חוץ;

(32)עסקה למכירת כלי רכב של מערכת הבטחון לזכאי אגף השיקום במשרד הבטחון על פי המלצה של אגף השיקום, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שקבע שמאי;

(33)עסקה עם נכה צה״ל לניהול מזנון במשרד הבטחון, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון;

(34)עסקה עם מי שאינו עובד המדינה שענינה מינוי מומחים רפואיים וועדות רפואיות או ועדות לקביעת דרגת נכות;

(35)עסקה לביצוע עבודת אדריכלות, עריכת דין, יעוץ כלכלי או ראיית חשבון; או עסקה לביצוע עבודה מקצועית אחרת הדורשת ידע, מומחיות או כישורים מיוחדים או יחסי אמון מיוחדים, לרבות מחקר, עבודה ספרותית, תכנון הנדסי, פיקוח הנדסי, חקירות פרטיות, אקטואריה, ניתוח מערכות לשימושים ביטחוניים או תיכנות לשימושים ביטחוניים, שמאות, יעוץ רפואי, יעוץ הנדסי לעבודות בינוי, עיצוב או גרפיקה, והכל כאשר התמורה היא לפי תעריף הידוע למועמדים; עסקה כאמור בפסקה זו תיערך לאחר בדיקת מספר הצעות והפניה לספקים, אם מתקיימת, ובחירתם ייעשו, ככל הניתן, בסבב מחזורי, והכל בהגינות ובמטרה להבטיח את מרב היתרונות למזמין;

(36)עסקה אשר גילויה עלול לפגוע פגיעה מהותית בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה, בבטחון הציבור, בסוד מסחרי או בסוד מקצועי של המזמין, ובלבד שהמנהל אישר זאת;

(37)עסקה שלגביה נתקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז, ובלבד שועדת פטור המליצה מטעמים מיוחדים שיירשמו לפטור אותה מחובת מכרז ושר הבטחון אישר זאת.