Skip to main content

Law1982

Section 25 of חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ״ב–1982, דין יתרות בעת פירוק ואצל יחיד שחדל להיות נישום זכאי.

This section is in פרק ה׳: דין הכנסות מסויימות

25. דין יתרות בעת פירוק ואצל יחיד שחדל להיות נישום זכאי

תיקון: תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ג־2

(א)היו לחבר־בני־אדם שהוחל בפירוקו, עם תום הפירוק, יתרות ניכוי לשמירת ההון, יחולקו היתרות בין החברים לפי חלקם בזכות לקבלת נכסי חבר־בני־האדם בעת פירוקו; ולענין חישוב ריווח ההון שחבר בחבר־בני־האדם חייב במס עליו – יתרת ניכוי תופחת מהתמורה שקיבל ויתרת סכום מוסף תיחשב בחברה כריווח הון ריאלי בשנת תום הפירוק.

(ב)יתרות ניכוי לשמירת ההון ויתרות סכום מוסף שהיו לשותף בשותפות שהתפרקה או לנישום יחיד שחדל להיות נישום זכאי שלא בנסיבות שסעיף 15(ב)(2) חלות עליו – ייראו כהפסד או כהכנסה מעסק, לפי הענין, שיקוזזו מהכנסת הנישום או ייווספו לה בשנת המס שלאחר הפירוק או הפסקת היות הנישום נישום זכאי.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ״ב–1982⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring