Skip to main content

Regulations2020

Section 33 of תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ״א–2020, מזונות זמניים.

This section is in פרק א׳: סדרי דין כלליים בבית המשפט לענייני משפחה / סימן ה׳: סעדים זמניים והוראות נוספות

33. מזונות זמניים

(א)בעל דין שהגיש תביעה למזונות ומבקש שיפסקו לו מזונות זמניים יגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים (להלן בתקנה זו – הבקשה); בבקשה יפרט המבקש את טיעוניו, ויצרף תצהיר שבו יאמת את העובדות שביסוד הבקשה וכן האסמכתאות לבקשה.

(ב)בקשה למזונות זמניים תוגש כבקשה לסעד ביניים, תצורף לתובענה שלגביה הוגשה, ותחול עליה תקנה 18(ב) ו־(ג).

(ג)החליט בית המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, המשיב רשאי להשיב לה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו, או בתוך מועד אחר שהורה עליו בית המשפט; בתשובתו יפרט המשיב את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לאימות העובדות שביסוד התשובה.

(ד)הורה בית המשפט כי בקשה תידון בעל פה או שיש לחקור את המצהירים על תצהיריהם, יורה על מועד לדיון שיהיה לא יאוחר משלושים ימים מיום קבלת תשובת המשיב לבקשה; בית המשפט רשאי לתת סעד זמני חלקי עד למועד הדיון בבקשה, על יסוד הבקשה והתשובה.

(ה)החלטת בית המשפט בבקשה תינתן מוקדם ככל האפשר.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ״א–2020⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring