Section 12 of תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012, השקעה באמצעי שליטה של תאגיד.

(א)משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק עד 20 אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ביחידות בקרן או בזכויות בשותפות, ובלבד שהחזקותיהם אינן מקנות להם שליטה בתאגיד, בקרן או בזכויות בשותפות, ושמינוי דירקטור מכוח אמצעי השליטה שבהחזקותיהם יהיה לפי הוראות הממונה; חרגה קבוצת משקיעים מהוראות תקנת משנה זו, ימכור המשקיע המוסדי שגרם לחריגה את השקעותיו העודפות בתאגיד, ואם היה המשקיע המוסדי חברה מנהלת – את החזקותיה העודפות של הקופה שהרכישה בעבורה גרמה לחריגה; לעניין זה, יימנו גם החזקותיהם של המבטח או החברה המנהלת שהם המשקיע המוסדי, לפי פרקים ד׳ ו־ה׳.

(א1)על אף הוראות תקנת משנה (א), משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק ביחידות בקרן סל בשיעור העולה על הקבוע בתקנת משנה (א), למעט לעניין קרן סל בניהולו של מנהל קרן שהוא צד קשור.

(א2)על אף הוראות תקנת משנה (א1), קופת גמל שהתחייבה בתקנונה להשקיע בהתאם לכללי ההלכה היהודית, רשאית להחזיק מעל 20 אחוזים ממספר היחידות הרשומות למסחר של קרן סל שהיא קרן סל כשרה, כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות, שהיא קרן בניהולו של מנהל קרן שהוא צד קשור, אם לא קיימים מסלולי השקעה דומים בקרנות סל כשרות שאינן צד קשור.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאים משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים להחזיק ביחידות בקרן חוץ, בשיעור העולה על הקבוע בה ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)סך כל ההשקעה בכל היחידות בקרנות חוץ של מנהל השקעות קרנות חוץ מסוים או של תאגיד המנפיק אותן ומנהל את השקעות היחידות בקרנות החוץ, לפי העניין, לא יעלה, על אף האמור בתקנה 10(ב)(2), על 5 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי;

(2)הנכסים שמשקיע מנהל השקעות קרן החוץ או התאגיד המנפיק את היחידות בקרן בעבור המשקיע המוסדי הם נכסים סחירים או אופציות וחוזים עתידיים שנועדו לגדר את החשיפות הנובעות מהשקעה באותם נכסים סחירים;

(3)שוויים המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי או של קבוצת המשקיעים ביחידות בקרנות החוץ של אותו מנהל השקעות קרן החוץ או של אותו תאגיד המנפיק את היחידות בקרן לא יעלה על 5 אחוזים מסך כל שוויים המשוערך של כל הנכסים שמנהל אותו מנהל השקעות או התאגיד, לפי העניין; עלה שוויים המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי או של קבוצת המשקיעים ביחידות בקרנות החוץ של אותו מנהל השקעות קרן החוץ או של אותו תאגיד המנפיק את היחידות בקרן על 5 אחוזים, יראו את ההשקעות שעשה מנהל השקעות קרן החוץ או התאגיד כאילו נעשו במישרין בידי המשקיע המוסדי, לרבות הצגת השקעות קרן החוץ כהשקעות המשקיע המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאים משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים להחזיק בזכויות בשותפות, בשיעור העולה על הקבוע בה, בהתקיים התנאים שעליהם יורה הממונה.

(ד)הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על החזקה של משקיע מוסדי או של קבוצת משקיעים בתאגיד ביניים, ואולם יראו בהחזקתו של תאגיד הביניים באמצעי השליטה בתאגיד או בזכויות בשותפות כאילו היתה החזקת המשקיע המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין, בתאגיד או בשותפות, לפי שיעור החזקתם בתאגיד הביניים לרבות הצגה של החזקת תאגיד הביניים בתאגיד או בשותפות כאמור כהחזקתו של המשקיע המוסדי או של קבוצת המשקיעים, לפי העניין; לעניין זה, ”תאגיד ביניים“ – תאגיד שהקימו או שרכשו משקיע מוסדי או מבטח, לפי העניין, אחד או יותר, לרבות תאגיד שהקימו או שרכשו עם גופים שאינם משקיעים מוסדיים, לצורך ביצוע השקעותיהם ושכל פעילותו היא החזקה בתאגיד או בנכס אחר, אחד או יותר בעבורם, ובלבד שתאגיד הביניים אינו עוסק בפעילות כלשהי למעט החזקה בתאגיד או בנכס כאמור.

(ה)על אף האמור בתקנת משנה (א), קופת גמל או קבוצת משקיעים אשר ביום כ״ח באב התשנ״ח (20 באוגוסט 1998) (בתקנת משנה זו – המועד הקובע) החזיקה באמצעי שליטה של תאגיד שכל הכנסותיו הם מהשכרת בניינים שבחזקתו או בבעלותו של התאגיד בשיעור העולה על 10 אחוזים בקופת גמל, 20 אחוזים בקבוצת משקיעים ו־10 אחוזים בקבוצת משקיעים המצויה בשליטת בנק, תהיה רשאית להמשיך ולהחזיק באמצעי שליטה בשיעור האמור עד יום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2014), ובלבד שאחרי המועד הקובע, לא השקיעו קופת הגמל או קבוצת המשקיעים בתאגיד, בכל דרך שהיא, לרבות בדרך של הלוואת בעלים או איגרת חוב, סכומים חדשים, למעט סכומים שהתחייבו להשקיע לפני המועד הקובע; בתקנת משנה זו –

”קופת גמל“ – למעט קופת ביטוח;

”קבוצת משקיעים“ – למעט משקיע מוסדי שהוא מבטח.

(ו)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאים משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים לרכוש תוספת החזקה מעבר לשיעור שנקבע בתקנת משנה (א), כמפורט בפסקה (4), בהנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד שפעילותו מוגבלת להקמה ולהפעלה של פרויקט ייעודי בתחום תשתיות בישראל, ובלבד שההנפקה בוצעה לפני שלב ההפעלה של הפרויקט הייעודי, או בהנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד שפעילותו היא קרן להשקעה בפרויקטים בתחום התשתיות בישראל, בהתקיים כל אלה:

(1)החזקה כאמור אינה מקנה למשקיע המוסדי או לקבוצת המשקיעים שליטה בתאגיד;

(2)השווי המשוערך הכולל של השקעות באמצעי שליטה נוספים לפי תקנת משנה זו לא יעלה על 4 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי;

(3)על אף האמור בפסקה (2), משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק באמצעי שליטה נוספים לפי תקנת משנה זו בתאגידים כאמור עד אחוז אחד נוסף מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי, ובלבד שמתקיימים בהם תנאים אלה:

(א)מטרת השקעות התאגידים היא שיפור יכולת ההתמודדות עם השפעות שינויי האקלים והפחתתם;

(ב)מדינת ישראל השקיעה בתאגידים אלה או שהיא ערבה להם או שהעניקה תמריצים להשקעה בהם;

(4)תוספת ההחזקה לא תעלה על שיעורים אלה:

(א)לעניין תאגיד שפעילותו מוגבלת להקמה ולהפעלה של פרויקט ייעודי בתחום תשתיות בישראל שהונו העצמי עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 15 אחוזים;

(ב)לעניין תאגיד כאמור בפסקת משנה (א) שהונו העצמי אינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים, ולעניין תאגיד שפעילותו היא קרן להשקעה בפרויקטים בתחום התשתיות בישראל – 29 אחוזים;

לעניין תקנת משנה זו –

”הון עצמי של תאגיד“ – בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, במועד השלמת ההנפקה;

”קבוצת משקיעים“ – למעט אלה:

(1)מבטח – לעניין השקעות העומדות כנגד התחייבויות שאינן תלויות תשואה;

(2)חברה מנהלת – לעניין השקעות שאינן מבוצעות בעבור קופת גמל שבניהולה;

”שליטה“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על הביטוח, וחזקה על משקיע מוסדי או על קבוצת משקיעים שהם שולטים בתאגיד, אם הם מחזיקים 25 אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ואין אדם אחר המחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד; חזקה זו ניתנת לסתירה אם משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים הוכיחו כי השליטה נתונה בידי אדם אחר המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בשיעור גבוה יותר מהמשקיע המוסדי או מקבוצת המשקיעים, לפי העניין, ובלבד שאינם שולטים ביחד עם אותו אדם, או אם הוכיחו כי אינם שולטים בתאגיד;

”תחום תשתיות“ – כל אחד מאלה:

(1)הפקה, טיהור וטיוב מים, הובלה וחלוקה של מים ומי קולחין, התפלת מים, טיהור שפכים ואיסוף, מיון, הובלה, מיחזור וטיפול בפסולת, למעט הטמנה;

(2)כבישים, הסעת המונים והיסעים, נמלי ים, נמלי תעופה וחניונים הנלווים לכל אחד מאלה;

(3)ייצור חשמל, תשתיות הולכה וחלוקה של חשמל ומוצרי גז טבעי, גז פחמימני מעובה ומיתקני אחסון של מוצרי גז טבעי וגז פחמימני מעובה;

(4)תשתיות טלפוניה, אינטרנט, רט״ן, כבלים, לוויין ותחנת שידור ספרתית כהגדרתה בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012;

(5)מבנים ציבוריים, ובכלל זה בתי חולים, בתי ספר, בתי תפילה, מעונות, בסיסי צבא ודיור ציבורי;

(6)כל תשתית שמטרתה שיפור יכולת ההתמודדות עם השפעות שינויי האקלים והפחתתם.