Skip to main content

Regulations2010

Section 2א of תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010, תוספת לגמלה.

2א. תוספת לגמלה

תיקון: תשפ״ב־2

(א)מבוטח הזכאי לגמלה לפי תקנה 2(3)(א) או (3א) בעד ילדו הנכה, יהיה זכאי לתוספת לגמלה בסכום השווה ל־253.07% מקצבת יחיד מלאה אם התקיימו כל התנאים המפורטים להלן בחודש שבעדו משולמת הקצבה:

(1)ילדו הנכה זקוק, לדעת רופא שהמוסד הסמיכו לכך, בשל מצבו הרפואי ותלותו בזולת, לשני מטפלים;

(2)הוא בעל שני היתרים להעסקת עובד זר;

(3)הוא העסיק בפועל שני עובדים זרים או עובד זר ועובד נוסף במשרה מלאה, שאינו בן משפחה;

(4)הוא אינו זכאי בעד הילד לתוספת לפי הסכם המונשמים;

(5)הוא אינו זכאי לתוספת לפי תקנה זו בשל ילד אחר.

(ב)לעניין תקנת משנה (א) –

”היתר להעסקת עובד זר“ – כמשמעותו בסעיף 1יג חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991 (להלן – חוק עובדים זרים);

”עובד זר“ – כהגדרתו בחוק עובדים זרים, שאינו שוהה שלא כדין בישראל לפי סעיף 324ב לחוק;

”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, ילד, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, חם או חמות, נכד או נכדה וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם, לרבות בן משפחה כאמור שהוא שילוב.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring