Skip to main content

Regulations1995

Section 2 of תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995, מי רשאי לערור.

This section is in פרק שני: ועדת עררים לשירותים מיוחדים, סמכויות והרכב

2. מי רשאי לערור

תיקון: תשנ״ז

(א)הרשאי לערור לועדת עררים לשירותים מיוחדים על החלטת פקיד תביעות בענין קיצבה מיוחדת (להלן – העורר) הוא אחד מאלה:

(1)נכה כהגדרתו בתקנות שירותים מיוחדים ואלמנה שמתקיים לגביה האמור בסעיף 216 לחוק, אם נקבעה להם נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות;

(2)מי שתובע קיצבה מיוחדת לפי תקנה 10א לתקנות שירותים מיוחדים, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 75% לפחות;

(3)מי שהיה זכאי לקיצבה מיוחדת בטרם מלאו לו 60 שנים באשה ו־65 שנים לגבר.

(ב)בתקנה זו, ”אחוז נכות רפואית“ – אחוז נכות שנקבע לפי סעיף 208 לחוק בכפוף לאמור בתקנה 2(ב) לתקנות שירותים מיוחדים.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring