חלק III. חשבונות חדשים של יחידים. in the text of תקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא), התשע״ו–2016.

ד)מקום שהמידע על בעל החשבון מכיל ייפוי כוח עדכני בתוקף או זכות חתימה שהוענקה לאדם עם מען בארה״ב, מען של ”אצל“ או ”שמירת דואר“ שהוא המען היחיד המזוהה לגבי בעל החשבון, או מספר טלפון אמריקני, אחד או יותר (אם מספר טלפון שאינו אמריקני משויך אף הוא לחשבון), המוסד הפיננסי המדווח הישראלי מקבל, או בדק בעבר ומחזיק, תיעוד של:

(1)תיעוד עצמי שבעל החשבון אינו אזרח ארה״ב או תושב ארה״ב לצרכי מס (אשר עשוי להיות בטופס W-8 של ה־IRS או טופס מוסכם דומה אחר); או

(2)ראיות תיעודיות, כהגדרתן בסעיף ד׳ לחלק VI לנספח I זה, המבססות את מעמדו של בעל החשבון כלא אמריקני.

ג.

הליכים נוספים החלים על חשבונות קיימים של יחידים שהינם חשבונות בעלי ערך נמוך.

1.בדיקת חשבונות קיימים של יחידים שהינם חשבונות בעלי ערך נמוך לצורך סממנים שלארה״ב יש להשלים עד 30 ביוני 2016.

2.אם חל שינוי בנסיבות ביחס לחשבון קיים של יחיד שהוא חשבון בעל ערך נמוך, שתוצאתו היא שיוך לחשבון של סממן של ארה״ב, אחת או יותר, המתוארת בס״ק ב׳(1) לחלק זה, כי אז המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב, אלא אם כן חל ס״ק ב׳(4) לחלק זה.

3.פרט לחשבונות פיקדון המתוארים בס״ק א׳(4) לחלק זה, כל חשבון קיים של יחיד שזוהה כחשבון בר דיווח בארה״ב לפי חלק זה, ייראה כחשבון בר דיווח לארה״ב בכל השנים שלאחר מכן, אלא אם כן בעל החשבון חדל להיות אדם אמריקני מסוים.

ד.

הליכי בדיקה מוגברים לחשבונות קיימים של יחידים עם יתרה או ערך העולים על 1,000,000$ ב־31 ביוני 2014, או ב־31 בדצמבר של 2015 או של כל שנה שלאחר מכן (”חשבונות בעלי ערך גבוה“).

1.חיפוש תיעוד אלקטרוני. המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לבדוק נתונים הניתנים לחיפוש אלקטרוני המוחזקים בידי המוסד הפיננסי המדווח הישראלי ביחס לכל אחד מהסממנים של ארה״ב המתוארים בס״ק ב׳(1) לחלק זה.

2.חיפוש תיעוד נייר. אם מאגרי המידע הניתנים לחיפוש אלקטרוני של המוסד הפיננסי המדווח הישראלי כוללים שדות, ומכילים, את כל המידע המתואר בס״ק ד׳(3) לחלק זה, כי אז אין צורך בחיפוש תיעוד נייר נוסף. אם מאגרי המידע האלקטרוניים אינם מכילים את כל המידע הזה, כי אז ביחס לחשבון בעל ערך גבוה, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לבדוק גם את קובץ האב העדכני של הלקוחות, ובמידה שהמידע אינו כלול בקובץ האב העדכני של הלקוחות, לבדוק את המסמכים הבאים המקושרים לחשבון אשר התקבלו על ידי המוסד הפיננסי המדווח הישראלי בחמש השנים האחרונות ביחס לכל אחת מהסממנים של ארה״ב המתוארים בס״ק ב׳(1) לחלק זה:

א)הראיות התיעודיות האחרונות שנאספו ביחס לחשבון;

ב)חוזה הפתיחה או התיעוד העדכני ביותר של החשבון;

ג)התיעוד העדכני ביותר שקיבל המוסד הפיננסי המדווח הישראלי בהתאם לנהלי AML/KYC או למטרות רגולטוריות אחרות;

ד)כל טופס ייפוי כוח או סמכות חתימה שבתוקף; וכן

ה)כל הוראת קבע להעברת כספים שבתוקף.

3.חריג כאשר מאגרי מידע מכילים מידע מספיק. מוסד פיננסי מדווח ישראלי אינו נדרש לבצע את חיפוש תיעוד הנייר המתואר בס״ק ד׳(2) לחלק זה אם המידע הניתן לחיפוש אלקטרוני של המוסד הפיננסי המדווח הישראלי כולל את האמור להלן:

א)הלאום או מעמד התושבות של בעל החשבון;

ב)מען עדכני לדואר או למגורים של בעל החשבון, הרשום אצל המוסד הפיננסי המדווח הישראלי;

ג)מספר(י) טלפון עדכני(ים) של בעל החשבון, אם יש כאלה, הרשומים אצל המוסד הפיננסי המדווח הישראלי;

ד)אם קיימות הוראות קבע להעברת כספים בחשבון לחשבון אחר (כולל לחשבון בסניף אחר של המוסד הפיננסי המדווח הישראלי או למוסד פיננסי אחר);

ה)אם קיים מען עדכני של ”אצל“ או ”שמירת דואר“ של בעל החשבון; וכן

ו)אם יש ייפוי כוח או זכות חתימה כלשהם בחשבון.

4.תשאול של מנהל קשרי לקוחות לידיעה בפועל. נוסף על החיפוש ברשומות אלקטרוניות ובתיעוד נייר שתוארו לעיל, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי צריך לראות כחשבון בר דיווח לארה״ב כל חשבון בעל ערך גבוה המשויך למנהל קשרים (כולל כל החשבונות הפיננסיים המצורפים לחשבון בעל ערך גבוה כאמור) אם למנהל הקשרים יש ידיעה בפועל, כי בעל החשבון הוא אדם אמריקני מסוים.

5.השפעת מציאת סממן של ארה״ב.

א)אם אף אחד מהסממנים של ארה״ב המופיעים בס״ק ב׳(1) לחלק זה לא התגלה בביקורת המוגברת של חשבונות בעלי ערך גבוה המתוארים לעיל, והחשבון אינו מזוהה כמוחזק בידי אדם אמריקני מסוים בס״ק ד׳(4) לחלק זה, כי אז לא נדרשת כל פעולה נוספת עד שיהיה שינוי בנסיבות שתוצאתו היא שיוך לחשבון של סממן אחד או יותר של ארה״ב.

ב)אם סממן כלשהו של ארה״ב המופיע בס״ק ב׳(1) לחלק זה התגלה בביקורת המוגברת של חשבונות בעלי ערך גבוה המתוארים לעיל, או אם חל שינוי בנסיבות שתוצאתו היא שיוך לחשבון של סממן אחד או יותר של ארה״ב, אזי המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב, אלא אם כן הוא בוחר להחיל את ס״ק ב׳(4) לחלק זה ואחד החריגים בס״ק האמור חל ביחס לאותו חשבון.

ג)פרט לחשבונות פיקדון המתוארים בס״ק א׳(4) לחלק זה, כל חשבון קיים של יחיד שזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב לפי חלק זה ייראה כחשבון בר דיווח לארה״ב בכל השנים שלאחר מכן, אלא אם כן בעל החשבון חדל להיות אדם אמריקני מסוים.

ה.

הליכים נוספים החלים על חשבונות בעלי ערך גבוה.

1.אם חשבון קיים של יחיד הוא חשבון בעל ערך גבוה ב־30 ביוני 2014, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב להשלים את הליכי הביקורת המוגברת המתוארים בסעיף ד׳ לחלק זה ביחס לחשבון כאמור לא יאוחר מה־30 ביוני 2015. אם בהתבסס על ביקורת זו החשבון מזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב ב־31 בדצמבר 2014 או לפני יום זה, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לדווח על המידע הנדרש בנוגע לחשבון כאמור ביחס ל־2014 בדווח הראשון על החשבון ולאחר מכן על בסיס שנתי. במקרה של חשבון שזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב אחרי 31 בדצמבר 2014 אך לא אחרי 30 ביוני 2015, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי אינו נדרש לדווח על מידע בנוגע לחשבון כאמור ביחס ל־2014, אבל חייב לדווח על המידע ביחס לחשבון על בסיס שנתי לאחר מכן.

2.אם חשבון קיים של יחיד אינו חשבון בעל ערך גבוה ב־30 ביוני 2014, אבל הופך לחשבון בעל ערך גבוה נכון להיום האחרון של 2015 או של כל שנת לוח שלאחר מכן, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב להשלים את הליכי הביקורת המוגברת המתוארים בסעיף ד׳ לחלק זה ביחס לחשבון כאמור בתוך שישה חודשים מהיום האחרון של שנת הלוח שבה החשבון הופך לחשבון בעל ערך גבוה. אם בהתבסס על בדיקה כאמור החשבון מזוהה כחשבון בר דיווח בארה״ב, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לדווח על המידע הנדרש בנוגע לחשבון כאמור ביחס לשנה שבה הוא זוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב ובשנים שלאחר מכן על בסיס שנתי, אלא אם כן בעל החשבון חדל להיות אדם אמריקני מסוים.

3.ברגע שמוסד פיננסי מדווח ישראלי מחיל את הליכי הביקורת המוגברת המתוארים בסעיף ד׳ לחלק זה על חשבון בעל ערך גבוה, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי אינו נדרש להחיל מחדש הליכים כאמור, להוציא תשאול של מנהל קשרי לקוחות המתואר בס״ק ד׳(4) לסעיף זה, לגבי אותו חשבון בעל ערך גבוה בכל שנה שלאחר מכן.

4.אם יש שינוי בנסיבות ביחס לחשבון בעל ערך גבוה שתוצאתו היא שיוך לחשבון של סממן אחד או יותר של ארה״ב המתואר בס״ק ב׳(1) לחלק זה, כי אז לאחר מכן המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות בחשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב, אלא אם כן הוא בוחר להחיל את ס״ק ב׳(4) לחלק זה ואחד מהחריגים שבס״ק כאמור חל ביחס לאותו חשבון.

5.מוסד פיננסי מדווח ישראלי חייב ליישם הליכים על מנת להבטיח שמנהל קשרים יזהה כל שינוי בנסיבות החשבון. לדוגמא, אם מנהל הקשרים מקבל הודעה שלמחזיק בחשבון יש מען דואר חדש בארצות הברית, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי נדרש לראות את המען החדש כשינוי בנסיבות, ואם הוא בוחר להחיל את ס״ק ב׳(4) לסעיף זה, הוא נדרש לקבל את התיעוד המתאים מבעל החשבון.

ו.

חשבונות קיימים של יחידים שתועדו למטרות מסוימות אחרות. מוסד פיננסי מדווח ישראלי שקיבל בעבר מבעל חשבון תיעוד לביסוס מעמדו של בעל החשבון כמי שאינו אזרח ארה״ב או תושב ארה״ב על מנת לעמוד בהתחייבויותיו כמתווך מורשה, כשותפות זרה מנכה, או כהסכם של נאמנות זרה מנכה עם ה־IRS, או על מנת למלא את התחייבויותיו לפי פרק 61 לשער 26 בחוק של ארצות הברית (United States Code), אינו נדרש לבצע את ההליכים המתוארים בס״ק ב׳(1) לחלק זה ביחס לחשבונות בעלי ערך נמוך או את ההליכים שבס״ק ד׳(1) עד ד׳(3) לחלק זה ביחס לחשבונות בעלי ערך גבוה.

הכללים וההליכים הבאים חלים לצורך זיהוי החשבונות ברי הדיווח לארה״ב מבין החשבונות הפיננסיים המוחזקים בידי יחידים אשר נפתחו ביום 1 ביולי 2014 או אחריו (”חשבונות חדשים של יחידים“).

א.

חשבונות שאינם חייבים בבדיקה, זיהוי או דיווח. לא בחר המוסד הפיננסי המדווח הישראלי בדרך אחרת, ביחס לכל החשבונות החדשים של יחידים, או בנפרד, ביחס לכל קבוצה מזוהה בבירור של חשבונות כאמור, מקום שכללי היישום בישראל מאפשרים בחירה כאמור, החשבונות החדשים הבאים של יחידים אינם חייבים בבדיקה, זיהוי או דיווח כחשבונות בני דיווח לארה״ב:

1.חשבון פיקדון אלא אם כן יתרת החשבון עולה על 50,000$ בסוף כל שנת לוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת.

2.חוזה ביטוח בעל ערך פדיון, אלא אם כן ערך הפדיון עולה על 50,000$ בסוף כל שנת לוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת.

ב.

חשבונות חדשים אחרים של יחידים. ביחס לחשבונות חדשים של יחידים שאינם מתוארים בסעיף א׳ של חלק זה, עם פתיחת חשבון (או בתוך 90 ימים לאחר תום שנת הלוח שבה החשבון חדל להיות מתואר בסעיף א׳ לחלק זה), המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לקבל תיעוד עצמי, אשר עשוי להיות חלק מתיעוד פתיחת החשבון, שיאפשר למוסד הפיננסי המדווח הישראלי לקבוע אם בעל החשבון הוא תושב ארצות הברית לצרכי מס (למטרה זו, אזרח ארה״ב נחשב לתושב ארצות הברית לצרכי מס, גם אם בעל החשבון הוא גם תושב לצרכי מס של סמכות שיפוט אחרת), ויאמת את סבירותו של תיעוד עצמי כזה בהתבסס על המידע שקיבל המוסד הפיננסי המדווח הישראלי בקשר לפתיחת החשבון, כולל כל תיעוד שנאסף על פי נהלי AML/KYC.

1.אם התיעוד העצמי קובע כי בעל החשבון הוא תושב ארצות הברית לצרכי מס, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב ולקבל תיעוד עצמי הכולל TIN אמריקני של בעל החשבון (אשר עשוי להיות טופס W-9 של ה־IRS או טופס דומה מוסכם אחר).

2.אם יש שינוי נסיבות ביחס לחשבון חדש של יחיד שגורם למוסד הפיננסי המדווח הישראלי לדעת, או שיש לו סיבה לדעת, כי התיעוד העצמי המקורי הוא שגוי או לא אמין, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי אינו יכול להסתמך על התיעוד העצמי המקורי ועליו לקבל תיעוד עצמי תקף הקובע אם המחזיק בחשבון הוא אזרח ארה״ב או תושב למטרות מס בארה״ב. אם המוסד הפיננסי המדווח הישראלי אינו מצליח להשיג תיעוד עצמי תקף, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את חשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב.

הכללים וההליכים הבאים חלים לצורך זיהוי חשבונות בני דיווח לארה״ב וחשבונות המוחזקים בידי מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים, מבין החשבונות הקיימים המוחזקים על ידי יישויות (”חשבונות קיימים של ישות“).

א.

חשבונות של ישות שאינם חייבים בבדיקה, זיהוי או דיווח. לא בחר המוסד הפיננסי המדווח הישראלי בדרך אחרת, ביחס לכל החשבונות הקיימים של יישויות, או בנפרד, ביחס לכל קבוצה מזוהה בבירור של חשבונות כאמור, מקום שכללי היישום בישראל מאפשרים בחירה כאמור, חשבון ישות קיים עם יתרת חשבון או ערך שאינם עולים על 250,000$ נכון ל־30 ביוני 2014, אינו חייב בביקורת, זיהוי או דיווח כחשבון בר דיווח לארה״ב עד שיתרת החשבון או הערך עולים על 1,000,000$.

ב.

חשבונות של ישות הכפופים לבדיקה. חשבון קיים של ישות עם יתרת חשבון או ערך העולים על 250,000$ נכון ל־30 ביוני 2014, וחשבון קיים של ישות שאינו עולה על 250,000$ נכון ל־30 ביוני 2014, אך יתרת החשבון או הערך עולים על 1,000,000$ נכון ליום האחרון של 2015 או של כל שנת לוח שלאחר מכן, חייב להיבדק בהתאם להליכים המפורטים בסעיף ד׳ לחלק זה.

ג.

חשבונות של ישות שביחס אליהם נדרש דיווח. ביחס לחשבונות קיימים של ישות המתוארים בסעיף ב׳ לחלק זה, רק חשבונות המוחזקים בידי ישות אחת או יותר שהן אדם אמריקני מסוים, או בידי NFFEs פסיביים עם בעל שליטה אחד או יותר שהם אזרחי ארה״ב או תושביה, ייראו כחשבונות בני דיווח לארה״ב. בנוסף על כך, חשבונות המוחזקים בידי מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים ייחשבו כחשבונות שבגינם מדווחים תשלומים מצטברים כמתואר בתת־ס״ק 1(ב) לסעיף 4 להסכם, לרשות המוסמכת הישראלית.

ד.

הליכי בדיקה לזיהוי חשבונות של ישות שביחס אליהם נדרש דיווח. לגבי חשבונות קיימים של ישות שתוארו בסעיף ב׳ לחלק זה, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב להחיל את נהלי הבדיקה הבאים כדי לקבוע אם החשבון מוחזק בידי אדם אמריקני מסוים אחד או יותר, בידי NFFEs פסיביים עם בעל שליטה אחד או יותר שהם אזרחי ארה״ב או תושביה, או בידי מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים:

1.לקבוע אם הישות היא אדם אמריקני מסוים.

א)לבדוק מידע הנשמר למטרות רגולציה או קשרי לקוחות (כולל מידע שנאסף על פי נהלי AML/KYC), כדי לקבוע אם המידע מצביע על כך שבעל החשבון הוא אדם אמריקני. למטרה זו, מידע המצביע על כך שבעל החשבון הוא אדם אמריקני כולל מקום התאגדות או התארגנות בארה״ב, או מען בארה״ב.

ב)אם המידע מצביע על כך שבעל החשבון הוא אדם אמריקני, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב אלא אם כן הוא מקבל תיעוד עצמי מבעל החשבון (שיכול להיות על גבי טופס W-8 או W-9 של ה־IRS, או טופס מוסכם דומה), או קובע באופן סביר בהתבסס על מידע הנמצא ברשותו או על מידע זמין לציבור, כי בעל החשבון אינו אדם אמריקני מסוים.

2.לקבוע אם ישות מחוץ לארה״ב היא מוסד פיננסי.

א)לבדוק מידע הנשמר למטרות רגולציה או קשרי לקוחות (כולל מידע שנאסף על פי נהלי AML/KYC) כדי לקבוע אם המידע מצביע על כך שבעל החשבון הוא מוסד פיננסי.

ב)אם המידע מצביע על כך שבעל החשבון הוא מוסד פיננסי, או המוסד הפיננסי המדווח הישראלי מאמת את המספר המזהה של בעל החשבון כמתווך גלובלי ברשימת ה־FFI שפורסמה על ידי ה־IRS, כי אז החשבון אינו חשבון בר דיווח לארה״ב.

3.לקבוע אם מוסד פיננסי הוא מוסד שאינו משתתף שתשלומים אליו חייבים בדיווח מצטבר לפי תת־ס״ק 1(ב) לסעיף 4 להסכם.

א)בכפוף לתת־ס״ק ד׳(3)(ב) לחלק זה, מוסד פיננסי מדווח ישראלי רשאי לקבוע כי בעל החשבון הוא מוסד פיננסי ישראלי או מוסד פיננסי של סמכות שיפוט שותפה אחרת אם המוסד הפיננסי המדווח הישראלי קובע באופן סביר שלבעל החשבון יש מעמד כזה על בסיס המספר המזהה כמתווך גלובלי של בעל החשבון ברשימת ה־FFI שפורסמה על ידי ה־IRS, או על בסיס מידע אחר הזמין פומבית או נמצא ברשותו של המוסד הפיננסי המדווח הישראלי, לפי העניין. במקרה כזה, אין צורך בבדיקה, זיהוי, או דיווח נוספים ביחס לחשבון.

ב)אם בעל החשבון הוא מוסד פיננסי ישראלי או מוסד פיננסי של סמכות שיפוט שותפה אחרת שה־IRS רואה בו מוסד פיננסי שאינו משתתף, כי אז החשבון אינו חשבון בר דיווח לארה״ב, אבל על תשלומים לבעל החשבון יש לדווח כמתואר בתת־ס״ק 1(ב) לסעיף 4 להסכם.

ג)אם בעל החשבון איננו מוסד פיננסי ישראלי או מוסד פיננסי של סמכות שיפוט שותפה אחרת, כי אז המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את בעל החשבון כמוסד פיננסי שאינו משתתף שתשלומים אליו חייבים בדיווח לפי תת־ס״ק 1(ב) לסעיף 4 להסכם, אלא אם כן המוסד הפיננסי המדווח הישראלי:

(1)מקבל תיעוד עצמי (שעשוי להיות על גבי טופס W-8 של ה־IRS או טופס מוסכם דומה), מבעל החשבון שהוא FFI מורשה הנחשב כמציית, או בעל זכות שביושר פטור, כפי שמונחים אלה מוגדרים בתקנות משרד האוצר של ארה״ב הנוגעות בדבר; או

(2)במקרה של FFI משתתף או FFI רשום הנחשב כמציית, מאמת את המספר המזהה של בעל החשבון כמתווך גלובלי ברשימת ה־FFI שפורסמה על ידי ה־IRS.

4.לקבוע אם חשבון המוחזק בידי NFFE הוא חשבון בר דיווח לארה״ב. ביחס לבעל חשבון שלחשבון קיים של ישות שאינו מזוהה כאדם מארה״ב או כמוסד פיננסי, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לזהות (i) אם לבעל החשבון יש בעלי שליטה, (ii) אם בעל החשבון הוא NFFE פסיבי, וכן (iii) אם מי מבעלי השליטה של בעל החשבון הוא אזרח או תושב ארה״ב. בערכו קביעות אלה, על המוסד הפיננסי המדווח הישראלי לנהוג לפי ההנחיות שבתת־ס״ק ד׳(4)(א) עד ד׳(4)(ד) לחלק זה, בסדר המתאים ביותר לאור הנסיבות.

א)לצורך קביעת בעלי השליטה של בעל חשבון, מוסד פיננסי מדווח ישראלי עשוי להסתמך על מידע שנאסף ונשמר בהתאם לנהלי AML/KYC.

ב)לצורך קביעה אם בעל החשבון הוא NFFE פסיבי, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לקבל תיעוד עצמי (שיכול להיות על טופס W-8 או W-9 של ה־IRS, או טופס מוסכם דומה) מבעל החשבון לקביעת מעמדו, אלא אם כן קיים מידע הנמצא ברשותו או שהינו זמין לציבור, שבהתבסס עליו הוא יכול לקבוע באופן סביר כי בעל החשבון הוא NFFE אקטיבי.

ג)לצורך הקביעה אם בעל שליטה ב־NFFE פסיבי הוא אזרח או תושב ארה״ב לצרכי מס, מוסד פיננסי מדווח ישראלי עשוי להסתמך על:

(1)מידע שנאסף ונשמר בהתאם לנהלי AML/KYC במקרה של חשבון קיים של ישות המוחזק בידי NFFE אחד או יותר עם יתרת חשבון או ערך שאינו עולה על 1,000,000$; או

(2)תיעוד עצמי (שיכול להיות על גבי טופס W-8 או W-9 של ה־IRS, או טופס מוסכם דומה), מבעל החשבון או מבעל שליטה של בעל החשבון כאמור, במקרה של חשבון קיים של ישות המוחזק על ידי NFFE אחד או יותר, עם יתרת חשבון או ערך העולה על 1,000,000$.

ד)אם מי מבעלי השליטה ב־NFFE פסיבי הוא אזרח או תושב ארה״ב, החשבון ייחשב כחשבון בר דיווח לארה״ב.

ה.

עיתוי של בדיקות והליכים נוספים החלים על חשבונות קיימים של ישות.

1.בדיקה של חשבונות קיימים של ישות עם יתרת חשבון או ערך העולים על 250,000$ נכון ל־30 ביוני 2014, יש להשלים עד 30 יוני 2016.

2.בדיקה של חשבונות קיימים של ישות עם יתרת חשבון או ערך שאינם עולים על 250,000$ נכון ל־30 ביוני 2014, אבל עולים על 1,000,000$ נכון ליום האחרון של 2015 או של כל שנת לוח שלאחר מכן, יש להשלים בתוך שישה חודשים אחרי היום האחרון של שנת הלוח שבה יתרת החשבון או הערך עולים על 1,000,000$.

3.אם יש שינוי נסיבות ביחס לחשבון קיים של ישות שגורם למוסד הפיננסי המדווח הישראלי לדעת, כי התיעוד העצמי או תיעוד אחר הקשור לחשבון הוא שגוי או לא אמין, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לקבוע מחדש את מעמד החשבון בהתאם להליכים שנקבעו בסעיף ד׳ לחלק זה.

הכללים וההליכים הבאים חלים לצורך זיהוי חשבונות בני דיווח לארה״ב וחשבונות המוחזקים בידי מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים, מבין החשבונות הפיננסיים המוחזקים בידי יישויות אשר נפתחו ביום 1 ביולי 2014 או אחריו (”חשבונות חדשים של ישות“).

א.

חשבונות שאינם חייבים בבדיקה, זיהוי או דיווח. מלבד אם בחר המוסד הפיננסי המדווח הישראלי בדרך אחרת, ביחס לכל חשבונות הישות החדשים, או בנפרד, ביחס לכל קבוצה מזוהה בבירור של חשבונות כאמור, כאשר כללי היישום בישראל מאפשרים בחירה כאמור, חשבון כרטיס אשראי או מסגרת אשראי מקיפה הנחשבים כחשבון חדש של ישות אינם חייבים בביקורת, זיהוי או דיווח, ובלבד שהמוסד הפיננסי המדווח בו מוחזק חשבון כאמור מיישם קווי מדיניות והליכים כדי למנוע יתרת חשבון המגיעה לבעל החשבון העולה על 50,000$.

ב.

חשבונות חדשים אחרים של ישות. ביחס לחשבונות ישות חדשים שלא תוארו בסעיף א לחלק זה, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לקבוע אם בעל החשבון הוא: (i) אדם אמריקני מסוים; (ii) מוסד פיננסי ישראלי או מוסד פיננסי אחר מסמכות שיפוט שותפה; (iii) ‏FFI משתתף, FFI הנחשב כמציית או בעל זכות שביושר פטור, לפי העניין, כפי שמונחים אלה מוגדרים בתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני, או (iv): ‏NFFE אקטיבי או NFFE פסיבי.

1.בכפוף לס״ק ב׳(2) לחלק זה, מוסד פיננסי ישראלי מדווח רשאי לקבוע כי בעל החשבון הוא NFFE אקטיבי, מוסד פיננסי ישראלי, או מוסד פיננסי מסמכות שיפוט שותפה אחרת אם המוסד הפיננסי המדווח הישראלי קובע באופן סביר כי לבעל החשבון יש מעמד כאמור בהתבסס על המספר המזהה של בעל החשבון כמתווך גלובלי או בהתבסס על מידע אחר הזמין פומבית או נמצא ברשותו של המוסד הפיננסי המדווח הישראלי, לפי העניין.

2.אם בעל החשבון הוא מוסד פיננסי ישראלי או מוסד פיננסי מסמכות שיפוט שותפה אחרת הנחשבים על ידי ה־IRS כמוסד פיננסי שאינו משתתף, כי אז החשבון אינו חשבון בר דיווח לארה״ב, אבל על תשלומים לבעל החשבון יש לדווח כמתואר בתת־ס״ק 1(ב) לסעיף 4 להסכם.

3.בכל המקרים האחרים, מוסד פיננסי מדווח ישראלי חייב לקבל תיעוד עצמי מבעל החשבון לביסוס מעמדו של בעל החשבון. בהתבסס על התיעוד העצמי, חלים הכללים הבאים:

א)אם בעל החשבון הוא אדם אמריקני מסוים, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב.

ב)אם בעל החשבון הוא NFFE פסיבי, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לזהות את בעלי השליטה, כפי שנקבעו לפי נהלי AML/KYC, וחייב לקבוע אם בעל שליטה כלשהו הוא אזרח או תושב ארה״ב על בסיס תיעוד עצמי מבעל החשבון או מבעל השליטה כאמור. אם בעל שליטה כלשהו כאמור הוא אזרח או תושב ארה״ב, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב.

ג)אם בעל החשבון הוא: (i) אדם מארה״ב שאינו אדם אמריקני מסוים; (ii) בכפוף לתת ס״ק ב׳ (3)(ד) לחלק זה, מוסד פיננסי ישראלי או מוסד פיננסי מסמכות שיפוט שותפה אחרת; (iii) ‏FFI משתתף, FFI הנחשב כמציית, או בעל זכות שביושר פטור, כפי שמונחים אלה מוגדרים בתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני; (iv) ‏NFFE אקטיבי; או (v) ‏NFFE פסיבי שאיש מבעלי השליטה שלו אינו אזרח או תושב ארה״ב, כי אז החשבון אינו חשבון בר דיווח לארה״ב, ולא נדרש כל דיווח ביחס לחשבון.

ד)אם בעל החשבון הוא מוסד פיננסי שאינו משתתף (כולל מוסד פיננסי ישראלי או מוסד פיננסי שהוא מסמכות שיפוט שותפה אחרת הנחשבים ע״י ה־IRS כמוסדות פיננסיים שאינם משתתפים), כי אז החשבון אינו חשבון בר דיווח לארה״ב, אבל על תשלומים לבעל החשבון יש לדווח כמתואר בתת־ס״ק 1(ב) לסעיף 4 להסכם.

הכללים וההגדרות הנוספים הבאים חלים ביישום הליכי בדיקת הנאותות המתוארים לעיל:

א.

הסתמכות על תיעוד עצמי וראייה מתועדת. מוסד פיננסי מדווח ישראלי אינו יכול להסתמך על תיעוד עצמי או ראיה מתועדת אם המוסד הפיננסי המדווח הישראלי יודע או שיש לו סיבה לדעת כי התיעוד העצמי או הראיה המתועדת הם שגויים או לא אמינים.

ב.הגדרות. ההגדרות הבאות יחולו למטרות נספח I זה.

1.נהלי AML/KYC. ”נהלי AML/KYC“ פירושו נהלי בדיקת נאותות של לקוח של מוסד פיננסי מדווח ישראלי בהתאם לדרישות איסור הלבנת ההון או דרישות דומות של ישראל שהמוסד הפיננסי המדווח הישראלי כאמור, כפוף להן.

2.NFFE‏. ”NFFE“ פירושו כל ישות שאיננה מארה״ב שאיננה FFI כהגדרתו בתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני או שהיא ישות המתוארת בתת ס״ק ב׳(4)(י) לחלק זה, וכולל גם כל ישות שאיננה מארה״ב שהוקמה בישראל או בסמכות שיפוט שותפה אחרת ואיננה מוסד פיננסי.

3.NFFE פסיבי. ”NFFE פסיבי“ פירושו כל NFFE שאיננו (i) ‏NFFE אקטיבי, או (ii) שותפות זרה מנכה או נאמנות זרה מנכה לפי תקנות משרד האוצר האמריקני הנוגעות בדבר.

4.NFFE אקטיבי. ”NFFE אקטיבי“ פירושו כל NFFE העומד באחד מהקריטריונים הבאים:

א)פחות מ־50 אחוזים מהכנסתו ברוטו של ה־NFFE לשנת הלוח הקודמת או לתקופת דיווח מתאימה אחרת הם הכנסה פסיבית ופחות מ־50 אחוזים מהנכסים שבידי ה־NFFE במהלך שנת הלוח הקודמת או במהלך תקופת דיווח מתאימה אחרת הם נכסים המייצרים או המוחזקים לשם ייצור הכנסה פסיבית;

ב)מניות ה־NFFE נסחרת באופן קבוע בשוק ניירות ערך ממוסד או שה־NFFE הוא ישות קשורה של ישות שמניותיה נסחרות באופן קבוע בשוק ניירות ערך ממוסד;

ג)ה־NFFE מאורגן בטריטוריה של ארה״ב וכל הבעלים של המוטב הם תושבים בתום לב של אותה טריטוריה של ארה״ב;

ד)ה־NFFE הוא ממשלה (שאיננה ממשלת ארה״ב), יחידת משנה מדינית של ממשלה כאמור (אשר, למען הסר ספק, כוללת מדינה, פרובינציה, מחוז, או רשות מקומית), גוף ציבורי הממלא תפקיד של ממשלה כאמור או של יחידת משנה מדינית כאמור, ממשלה של טריטוריה של ארה״ב, ארגון בינלאומי, בנק מרכזי מנפיק מחוץ לארה״ב, או ישות בבעלות מלאה של אחד או יותר מהנ״ל;

ה)באופן מהותי כל פעילויות ה־NFFE מורכבות מהחזקה (מלאה או חלקית) של הון המניות הנפרע בחברת בת אחת או יותר, העוסקת במסחר או בעסקים שאינם עסקי מוסד פיננסי, או ממתן מימון ושירותים לחברה כאמור, אלא ש־NFFE לא יהיה זכאי למעמד זה אם ה־NFFE פועל (או מציג את עצמו) כקרן השקעות, כגון קרן הון פרטית, קרן הון סיכון, קרן רכישה ממונפת, או כל כלי השקעות שמטרתו לרכוש או לממן חברות ואז להחזיק בזכויות בחברות אלה כנכסי הון למטרות השקעה;

ו)ה־NFFE עדיין אינו מפעיל עסק ואין לו עבר פעילות קודם, אך הוא משקיע הון בנכסים בכוונה להפעיל עסק שאינו עסק של מוסד פיננסי, ובלבד שה־NFFE לא יהיה זכאי לחריג זה אחרי התאריך שהוא 24 חודשים אחרי תאריך הארגון הראשוני של ה־NFFE;

ז)ה־NFFE לא היה מוסד פיננסי בחמש השנים האחרונות, ונמצא בתהליך של מימוש נכסיו או של ארגון מחדש במטרה להמשיך או לחדש את פעילותו בעסק שאינו עסק של מוסד פיננסי;

ח)ה־NFFE עוסק בעיקר בעסקאות מימון וגידור עם, או למען, יישויות קשורות שאינן מוסדות פיננסי ים, ואינו מספק שירותי מימון או גידור לכל ישות שאיננה ישות קשורה, ובלבד שהקבוצה של היישויות הקשורות כאמור מנהלת בעיקר עסק שאינו עסק של מוסד פיננסי;

ט)ה־NFFE הוא ”NFFE מוחרג“ כמתואר בתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני; או

י)ה־NFFE עומד בכל הדרישות הבאות:

i.הוא מוקם ופועל בסמכות שיפוט המושב שלו אך ורק למטרות דת, צדקה, מדע, אמנות, תרבות, ספורט או חינוך; או שהוא מוקם ופועל בסמכות שיפוט המושב שלו והוא ארגון מקצועי, ליגה עסקית, לשכת מסחר, ארגון עובדים, ארגון לחקלאות או לגינון, ליגה אזרחית או ארגון הפועל אך ורק לקידום הרווחה חברתית;

ii.הוא פטור ממס הכנסה בסמכות שיפוט המושב שלו;

iii.אין לו בעלי מניות או חברים שיש להם זכויות קנייניות או זכויות הנאה בהכנסותיו או בנכסיו;

iv.החוקים התקפים של סמכות שיפוט המושב של ה־NFFE או מסמכי ההקמה של ה־NFFE אינם מאפשרים חלוקה, או שימוש, בכל הכנסה או נכסים של ה־NFFE לטובת אדם פרטי או לטובת ישות שאיננה למטרות צדקה אלא על פי ניהול פעילויות הצדקה של ה־NFFE, או כתשלום של פיצוי סביר עבור שירותים שניתנו, או כתשלום המייצג את ערך השוק ההוגן של נכס שה־NFFE רכש; וכן

v.החוקים התקפים של סמכות שיפוט המושב של ה־NFFE או מסמכי ההקמה של ה־NFFE דורשים כי, בעת חיסולו או פירוקו של ה־NFFE, כל נכסיו יחולקו לישות ממשלתית או לארגון אחר ללא כוונת רווח, או יופקעו לטובת הממשלה של סמכות שיפוט המושב של ה־NFFE או לטובת כל יחידת משנה מדינית שלה.

5.חשבון קיים. ”חשבון קיים“ פירושו חשבון פיננסי המוחזק בידי מוסד פיננסי מדווח נכון ל־30 ביוני 2014.

ג.

צירוף יתרות חשבון וכללי תרגום מטבע.

1.צירוף של חשבונות של יחידים. לצורך קביעת יתרה מצרפית או ערך של חשבונות פיננסיים שבבעלותו של יחיד, מוסד פיננסי מדווח ישראלי נדרש לצרף את כל החשבונות הפיננסיים שמוחזקים במוסד הפיננסי המדווח הישראלי, או בישות קשורה, אבל רק במידה שהמערכות הממוחשבות של המוסד הפיננסי המדווח הישראלי מקשרות את החשבונות הפיננסיים בהתייחס לנתונים כגון מספר לקוח או מספר מזהה של משלם מסים, ומאפשרות צירוף של יתרות חשבון או של ערכים. לכל בעל חשבון פיננסי בבעלות משותפת ייוחסו היתרה או הערך הכוללים של החשבון הפיננסי בבעלות משותפת לצורך החלת דרישות הצירוף המתוארות בס״ק 1 זה.

2.צירוף של חשבונות ישות. לצורך קביעת יתרה מצטברת או ערך של חשבונות פיננסיים המוחזקים בידי ישות, מוסד פיננסי מדווח ישראלי נדרש להביא בחשבון את כל החשבונות הפיננסיים שמוחזקים במוסד הפיננסי המדווח הישראלי, או בישות קשורה, אבל רק במידה שהמערכות הממוחשבות של המוסד הפיננסי המדווח הישראלי מקשרות את החשבונות הפיננסיים בהתייחס לנתונים כגון מספר לקוח או מספר מזהה של משלם מסים, ומאפשרות צירוף של יתרות חשבון או של ערכים.

3.כלל צירוף מיוחד החל על מנהלי קשרי לקוחות. לצורך קביעת יתרה מצרפית או ערך של חשבונות פיננסיים המוחזקים בידי אדם כדי לקבוע אם חשבון פיננסי הוא חשבון בעל ערך גבוה, מוסד פיננסי מדווח ישראלי נדרש גם, במקרה של חשבונות פיננסיים שמנהל קשרי לקוחות יודע, כי הם נמצאים במישרין או בעקיפין, בבעלות, או בשליטה של אותו אדם, או הוקמו (למעט מתוקף נאמנות) על ידי אותו אדם, לצרף את כל החשבונות כאמור.

4.כלל תרגום מטבע. לצורך קביעת יתרה או ערך של חשבונות פיננסיים הנקובים במטבע שאינו הדולר האמריקני, מוסד פיננסי ישראלי מדווח צריך להמיר את סכומי הסף בדולרים, המתוארים בנספח I זה, למטבע כאמור תוך שימוש בשער הספוט שפורסם כפי שנקבע נכון ליום האחרון של שנת הלוח שקדמה לשנה שבה המוסד הפיננסי המדווח הישראלי קובע את היתרה או הערך, או תוך שימוש בשער החליפין היציג שפורסם על ידי בנק ישראל שנקבע נכון ליום האחרון של שנת הלוח שקדמה לשנה שבה המוסד הפיננסי המדווח הישראלי קובע את היתרה או הערך.

ד.

ראיות תיעודיות. למטרות נספח I זה, ראיות תיעודיות קבילות כוללת אחד מהאמורים להלן:

1.תעודת תושב שהנפיק גוף ממשלתי מוסמך (לדוגמא, ממשלה או סוכנות שלה, או רשות מקומית) של סמכות השיפוט שהמוטב טוען שהוא תושבה.

2.ביחס ליחיד, כל זיהוי תקף שהנפיק גוף ממשלתי מוסמך (לדוגמא, ממשלה או סוכנות שלה, או רשות מקומית), הכולל את שמו של היחיד ומשמש כרגיל למטרות זיהוי.

3.ביחס לישות, כל תיעוד רשמי שהנפיק גוף ממשלתי מוסמך (לדוגמא, ממשלה או סוכנות שלה, או רשות מקומית) הכולל את שם הישות, ואת מען המשרד הראשי שלה בסמכות השיפוט (או בטריטוריה של ארה״ב) שהישות טוענת שהיא תושבת בה או בסמכות השיפוט (או בטריטוריה של ארה״ב) שבה הישות התאגדה או התארגנה.

4.ביחס לחשבון פיננסי המוחזק בסמכות שיפוט שבה חוקים נגד הלבנת הון שאושרו על ידי ה־IRS בקשר להסכם QI (כמתואר בתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני), כל אחד מהמסמכים, להוציא טופס W-8 או W-9, הנזכרים בנספח לזיהוי יחידים או יישויות שבהסכם ה־QI של סמכות השיפוט.

5.כל דוח כספי, דוח אשראי של צד שלישי, בקשה לפשיטת רגל, או דוח לרשות לניירות ערך של ארה״ב.

ה.

הליכים חלופיים לחשבונות פיננסיים שמחזיקים מוטבים יחידים של חוזה ביטוח בעל ערך פדיון. מוסד פיננסי מדווח ישראלי רשאי להניח שמוטב יחיד (מלבד הבעלים) של חוזה ביטוח בעל ערך פדיון המקבל מענק פטירה אינו אדם אמריקני מסוים ורשאי לנהוג בחשבון פיננסי כאמור לא כבחשבון בר דיווח לארה״ב, אלא אם כן למוסד הפיננסי המדווח הישראלי יש ידיעה בפועל, או סיבה לדעת, כי המוטב הוא אדם אמריקני מסוים. למוסד פיננסי מדווח ישראלי יש סיבה לדעת כי המוטב של חוזה ביטוח בעל ערך פדיון הוא אדם אמריקני מסוים, אם המידע שנאסף על ידי המוסד הפיננסי המדווח הישראלי וקשור למוטב כולל סממן של ארה״ב כמתואר בס״ק ב׳(1) לחלק II לנספח I זה. אם למוסד פיננסי מדווח ישראלי יש ידיעה בפועל, או סיבה לדעת, כי המוטב הוא אדם אמריקני מסוים, על המוסד הפיננסי המדווח הישראלי לפעול לפי ההליכים שבס״ק ב׳(3) לחלק II לנספח I זה.

ו.

הסתמכות על צדדים שלישיים. ללא התחשבות בעובדה אם נעשתה בחירה לפי סעיף ג׳ לחלק I לנספח I זה, ישראל רשאית להתיר למוסדות פיננסיים מדווחים ישראליים להסתמך על הליכי בדיקת נאותות שביצעו צדדים שלישיים, במידה האפשרית לפי תקנות משרד האוצר האמריקני הנוגעות בדבר.

ז.

הליכים חלופיים לחשבונות חדשים שנפתחו לפני כניסתו לתוקף של הסכם זה.

1.תחולה. אם ישראל מסרה הודעה בכתב לארצות הברית לפני כניסתו לתוקף של הסכם זה, כי, נכון ל־1 ביולי 2014, לישראל לא הייתה סמכות חוקית לחייב מוסדות פיננסיים ישראליים מדווחים: (i) לדרוש מבעלי חשבון של חשבונות חדשים של יחידים למסור את התיעוד העצמי המפורט בחלק III לנספח I זה, או (ii) לבצע את כל הליכי בדיקת הנאותות הקשורים לחשבונות חדשים של ישות המפורטים בחלק V לנספח I זה, כי אז מוסדות פיננסיים ישראליים מדווחים רשאים להחיל את ההליכים החלופיים המפורטים בס״ק ז׳(2) לחלק זה, לפי העניין, על חשבונות חדשים כאמור, במקום ההליכים הנדרשים אחרת לפי נספח I זה. ההליכים החלופיים המתוארים בס״ק ז׳(2) לחלק זה יתאפשרו רק עבור החשבונות החדשים של יחידים או החשבונות החדשים של ישות, לפי העניין, שנפתחו לפני המועד המוקדם מבין: (i) התאריך שבו יש לישראל יכולת לחייב מוסדות פיננסיים ישראליים מדווחים לציית להליכי בדיקת הנאותות המתוארים בחלק III או בחלק V של נספח I זה, לפי העניין, תאריך שישראל תודיע עליו לארצות הברית בכתב עד לתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה, או (ii) תאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה. אם ההליכים החלופיים לחשבונות חדשים של ישות שנפתחו ב־1 יולי 2014 או אחרי יום זה, ולפני 1 בינואר 2015, המתוארים בסעיף ח׳ לחלק זה יחולו ביחס לכל החשבונות החדשים של ישות או קבוצה מזוהה בבירור של חשבונות כאמור, לא ניתן להחיל את ההליכים החלופיים המתוארים בסעיף ז׳ זה ביחס לחשבונות חדשים של ישות כאמור. לכל החשבונות החדשים האחרים, מוסדות פיננסיים ישראליים מדווחים חייבים להחיל את הליכי בדיקת הנאותות שתוארו בחלק III או בחלק V לנספח I זה, לפי העניין, על מנת לקבוע אם החשבון הוא חשבון בר דיווח לארה״ב או חשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף.

2.הליכים חלופיים.

א)תוך שנה אחרי מועד כניסתו לתוקף של הסכם זה, מוסדות פיננסיים ישראליים מדווחים חייבים: (i) ביחס לחשבונות חדשים של יחידים המתוארים בס״ק ז׳(1) לחלק זה, לבקש את התיעוד העצמי המפורט בחלק III לנספח I זה ולאמת את סבירותו של תיעוד עצמי כאמור כתואם את ההליכים המתוארים בחלק III לנספח I זה, ו־(ii) ביחס לחשבון חדש של ישות המתואר בס״ק ז׳(1) לחלק זה, לבצע את הליכי בדיקת הנאותות המפורטים בחלק V לנספח I זה ולבקש מידע כנדרש כדי לתעד את החשבון, כולל כל תיעוד עצמי, כנדרש לפי חלק V לנספח I זה.

ב)ישראל חייבת לדווח על כל חשבון חדש המזוהה בהתאם לתת־ס״ק ז׳(2)(א) לחלק זה כחשבון בר דיווח לארה״ב או כחשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, לפי העניין, עד לתאריך המאוחר מבין: (i) ‏30 בספטמבר שאחרי התאריך שבו החשבון מזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב או כחשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, לפי העניין, או (ii) ‏90 ימים אחרי שהחשבון מזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב או כחשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, לפי העניין. המידע החייב בדיווח ביחס לחשבון חדש כאמור הוא כל מידע שהיה חייב בדיווח על פי הסכם זה, אם החשבון החדש היה מזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב או כחשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, לפי העניין, במועד פתיחת החשבון.

ג)עד לתאריך שהוא שנה לאחר מועד כניסתו לתוקף של הסכם זה, מוסד פיננסי ישראלי מדווח חייב לסגור כל חשבון חדש שתואר בס״ק ז׳(1) לחלק זה שעבורו הוא לא היה מסוגל לאסוף את התיעוד העצמי הנדרש או תיעוד אחר בהתאם להליכים המתוארים בתת־ס״ק ז׳(2)(א) לחלק זה. בנוסף, עד למועד שהוא שנה לאחר מועד כניסתו לתוקף של הסכם זה, מוסדות פיננסיים ישראליים מדווחים חייבים: (i) ביחס לחשבונות סגורים כאמור שלפני סגירה כאמור היו חשבונות חדשים של יחידים (מבלי להתייחס לשאלה אם חשבונות כאמור היו חשבונות בעלי ערך גבוה), לבצע את הליכי בדיקת הנאותות המפורטים בסעיף ד לחלק II לנספח I זה, או (ii) ביחס לחשבונות סגורים כאמור שלפני הסגירה כאמור היו חשבונות חדשים של ישות, יערכו את הליכי בדיקת הנאותות המפורטים בחלק IV לנספח I זה.

ד)ישראל חייבת לדווח על כל חשבון סגור המזוהה בהתאם לתת־ס״ק ז׳(2)(ג) לחלק זה כחשבון בר דיווח לארה״ב או כחשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, לפי העניין, עד לתאריך המאוחר מבין: (i) ‏30 בספטמבר שאחרי התאריך שבו החשבון מזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב או כחשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, לפי העניין, או (ii) ‏90 ימים אחרי שהחשבון מזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב או כחשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, לפי העניין. המידע החייב בדיווח ביחס לחשבון סגור כאמור הוא כל מידע שהיה חייב בדיווח על פי הסכם זה אם החשבון היה מזוהה במועד פתיחת החשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב או כחשבון המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, לפי העניין.

ח.

הליכים חלופיים לחשבונות חדשים של ישות שנפתחו ב־1 ביולי 2014 או אחרי יום זה, ולפני 1 בינואר 2015. לחשבונות חדשים של ישות שנפתחו ב־1 ביולי 2014 או אחרי יום זה, ולפני 1 בינואר 2015, ביחס לכל החשבונות החדשים של ישות, או בנפרד, ביחס לכל קבוצה מזוהה בבירור של חשבונות כאמור, ישראל רשאית להתיר למוסדות פיננסיים ישראליים מדווחים לטפל בחשבונות כאמור כבחשבונות ישות קיימים ולהחיל את הליכי בדיקת הנאותות הקשורים לחשבונות ישות קיימים המפורטים בחלק IV לנספח I זה במקום את הליכי הבדיקות הנאותות המפורטים בחלק V לנספח I זה. במקרה זה, יש להחיל את הליכי בדיקת הנאותות של חלק IV לנספח I זה ללא קשר ליתרת החשבון או לסף הערך המפורטים בסעיף א לחלק IV לנספח I זה.

היישויות הבאות יטופלו כבעלי זכות שביושר פטורים או כמוסדות פיננסיים זרים הנחשבים כמצייתים, לפי העניין, והחשבונות הבאים מוחרגים מההגדרה של חשבונות פיננסיים.

I.

בעלי זכות שביושר פטורים שאינם קרנות. היישויות הבאות יטופלו כמוסדות פיננסיים ישראליים שאינם מדווחים וכבעלי זכות שביושר הפטורים לעניין סעיפים 1471 ו־1472 של קוד מס ההכנסה של ארה״ב, למעט ביחס לתשלום הנובע מהתחייבות הקיימת בזיקה לפעילות מסחרית פיננסית מסוג שעוסקים בו חברת ביטוח מסוימת, מוסד למשמורת, או מוסד לפיקדונות.

א.ישות ממשלתית. ממשלת ישראל, כל יחידת משנה מדינית של ישראל (אשר, למען הסר ספק, כוללת מדינה, מחוז, ארץ או רשות מקומית), או כל סוכנות או גוף בבעלות מלאה של ישראל או כל אחד או יותר מהאמורים לעיל (כל אחד מהם, ”ישות ממשלתית ישראלית“). קטגוריה זו כוללת את החלקים הבלתי נפרדים, היישויות הנשלטות, ויחידות המשנה המדיניות של ישראל.

1.חלק בלתי נפרד מישראל פירושו כל אדם, ארגון, סוכנות, לשכה, קרן, גוף סטוטורי או גוף אחר, ולא משנה מה ייעודו, שהנו בעל סמכות שלטונית של ישראל. את הרווח הנקי של הסמכות השלטונית כאמור יש לזקוף לזכות החשבון שלה או לחשבונות אחרים של ישראל, בלי שחלק ישמש לטובת אדם פרטי כלשהו. חלק בלתי נפרד אינו כולל כל יחיד שהוא ריבון, פקיד, או מנהלן הפועל מתוקף מעמד פרטי או אישי.

2.ישות נשלטת פירושו ישות שהיא נפרדת במבנה שלה מישראל או מהווה בדרך אחרת ישות משפטית נפרדת, ובלבד:

א)שה ישות היא בבעלות ובשליטה מלאה של ישות ממשלתית ישראלית, אחת או יותר, באופן ישיר או באמצעות ישות נשלטת אחת או יותר;

ב)שהרווח הנקי של הישות נזקף לזכות החשבון שלה או לזכות חשבונות של ישות ממשלתית ישראלית אחת או יותר, מבלי שחלק ישמש לטובת אדם פרטי כלשהו; וכן

ג)שנכסי הישות יועברו לישות ממשלתית ישראלית אחת או יותר במקרה של פירוק.

3.הכנסות לא ישמשו לטובת אדם פרטי, אם אדם כאמור הוא המוטב המיועד של תכנית ממשלתית, ופעילויות התכנית מבוצעות למען הציבור הרחב ביחס לרווחה המשותפת או מתייחסות לניהול שלב כלשהו של הממשל. אולם, על אף האמור לעיל, הכנסה נחשבת כמשמשת לטובתו של אדם פרטי, אם ההכנסה נובעת מהשימוש בישות ממשלתית לניהול עסק מסחרי, כגון עסק בנקאות מסחרית, המספק שירותים פיננסיים לאדם פרטי.

ב.ארגון בינלאומי. כל ארגון בינלאומי או סוכנות או גוף שהנם בבעלות מלאה שלו. בקטגוריה זו נכללים כל ארגון בין־ממשלתי (כולל ארגון על־לאומי) (1) המורכב בעיקר מממשלות שאינן של ארה״ב; (2) שיש לו הסכם מטה בתוקף עם ישראל; ו־(3) שהכנסתו איננה משמשת לטובת אדם פרטי.

ג.בנק מרכזי. מוסד שעל פי חוק או החלטת ממשלה הוא הסמכות העיקרית, מלבד ממשלת ישראל עצמה, להנפיק מכשירים שנועדו להפצה כמטבע. מוסד כאמור עשוי לכלול גוף שהוא נפרד מממשלת ישראל, בין בבעלות מלאה או חלקית של ישראל ובין אם לאו.

II.

קרנות המוכרות כבעלי זכות שביושר פטורים. הישויות הבאות יטופלו כמוסדות פיננסיים ישראליים שאינם מדווחים וכבעלי זכות שביושר הפטורים לעניין סעיפים 1471 ו־1472 של קוד מס ההכנסה של ארה״ב.

א.קרן לפרישה מוכרת לצרכי אמנה. קרן שהוקמה בישראל, ובלבד שהקרן זכאית להטבות לפי אמנת מס הכנסה בין ישראל וארצות הברית על הכנסה המופקת ממקורות שבתוך ארצות הברית (או שהייתה זכאית להטבות כאמור לו הייתה מפיקה הכנסה כלשהי כאמור) כתושבת ישראל העומדת בכל דרישה תקפה של הגבלה על הטבות, והיא פועלת בעיקר כדי לנהל או לספק הטבות פנסיה או פרישה.

ב.קרן רבת משתתפים לפרישה. קרן שהוקמה בישראל כדי לספק הטבות פרישה, נכות, או מוות, או כל שילוב שלהן, למוטבים שהנם עובדים בהווה או בעבר (או לאדם המיועד ע״י עובדים כאמור) של מעסיק אחד או יותר בתמורה לשירותים שניתנו, ובלבד שהקרן:

1.אין לה מוטב יחיד בעל זכות ליותר מחמישה אחוזים מנכסי הקרן;

2.כפופה לאסדרה ממשלתית ומוסרת דיווח של מידע שנתי על המוטבים שלה לרשויות המס הנוגעות בדבר בישראל; וכן

3.עומדת לפחות באחת מהדרישות הבאות:

א)הקרן בדרך כלל פטורה ממס בישראל על הכנסות מהשקעות לפי דיני ישראל בשל מעמדה כתכנית כפרישה או פנסיה;

ב)הקרן מקבלת לפחות 50 אחוזים מההפרשות הכוללות שלה (למעט העברות נכסים מתכניות אחרות המתוארות בסעיפים א׳ עד ד׳ בחלק זה או מחשבונות פרישה ופנסיה המתוארים בס״ק א׳(1) בחלק V לנספח II זה) מהמעסיקים המממנים;

ג)חלוקות או משיכות מהקרן מותרות רק עם התרחשות אירועים מפורטים הקשורים לפרישה, נכות או מוות (להוציא חלוקות שהן העברה לתכניות פרישה אחרות המתוארות בסעיפים א׳ עד ד׳ בחלק זה או חשבונות פרישה ופנסיה המתוארים בס״ק א׳(1) בחלק V לנספח II זה), או קנסות חלים על חלוקות או משיכות שנעשו לפני האירועים המפורטים כאמור; או

ד)הפרשות (מלבד הפרשות השלמה מותרות מסוימות) של עובדים לקרן מוגבלות ביחס להכנסת העבודה של העובד או לא יעלו על 50,000 דולרים בשנה, בהחלת הכללים המפורטים בנספח I לגבי צירוף חשבונות ותרגום מטבע.

ג.קרן מעוטת משתתפים לפרישה. קרן שהוקמה בישראל כדי לספק הטבות פרישה, נכות, או מוות, למוטבים שהנם עובדים בהווה או בעבר (או אדם המיועד ע״י עובדים כאמור) של מעסיק אחד או יותר בתמורה לשירותים שניתנו, ובלבד:

1.שבקרן יש פחות מ־50 משתתפים;

2.שהקרן מקבלת מימון ממעסיק אחד או יותר שאינם ישויות השקעה או NFFEs פסיביים;

3.הפרשות העובד והמעסיק לקרן (שאינן העברות נכסים מקרנות פנסיה מאושרות לצרכי אמנה המתוארות בסעיף א׳ לחלק זה או חשבונות פרישה ופנסיה המתוארים בס״ק א׳(1) בחלק V לנספח II זה), מוגבלות על ידי התייחסות להכנסות העבודה ולפיצויים של העובד, בהתאמה;

4.משתתפים שאינם תושבי ישראל אינם זכאים ליותר מ־20 אחוזים מנכסי הקרן; וכן

5.הקרן כפופה לאסדרה ממשלתית ומוסרת דיווח של מידע שנתי על המוטבים שלה לרשויות המס הנוגעות בדבר בישראל.

ד.קרן פנסיה של בעל זכות שביושר פטור. קרן שהוקמה בישראל על ידי בעל זכות שביושר פטור כדי לספק הטבות פרישה, נכות, או מוות, למוטבים או משתתפים שהנם עובדים בהווה או בעבר (או אדם המיועד ע״י עובדים כאמור), של בעל הזכות שביושר הפטור, או שאינם עובדים בהווה או בעבר, אם ההטבות הניתנות למוטבים או למשתתפים כאמור הן בתמורה לשירותים אישיים שבוצעו עבור בעל הזכות שביושר הפטור.

ה.ישות השקעות בבעלות מלאה של בעלי זכות שביושר פטורים. ישות שהיא מוסד פיננסי ישראלי אך ורק משום שהנו גוף השקעה, ובלבד שכל בעל ישיר של זכות בהון בישות הוא בעל זכות שביושר פטור, וכל בעל עניין ישיר של זכות בחוב בישות כזו הוא מוסד לפיקדונות (ביחס להלוואה שניתנה לישות כזו) או בעל זכות שביושר פטור.

III.

מוסדות פיננסיים קטנים או מוגבלים בהיקפם הזכאים לסיווג כמוסדות פיננסיים זרים הנחשבים כמצייתים. המוסדות הפיננסיים הבאים הם מוסדות פיננסיים ישראליים שאינם מדווחים שיטופלו כמוסדות פיננסיים זרים הנחשבים כמצייתים לעניין סעיף 1471 של קוד מס ההכנסה של ארה״ב.

א.מוסד פיננסי עם בסיס לקוחות מקומי. מוסד פיננסי העומד בדרישות הבאות:

1.המוסד הפיננסי חייב להיות מורשה ומוסדר כמוסד פיננסי לפי דיני ישראל;

2.אסור שיהיה למוסד הפיננסי מקום עסקים קבוע מחוץ לישראל. למטרה זו, מקום עסקים קבוע אינו כולל מיקום שאינו מפורסם בציבור ושממנו המוסד הפיננסי מבצע אך ורק תפקידי תמיכה מינהלית;

3.אסור למוסד הפיננסי לשדל לקוחות או בעלי חשבונות מחוץ לישראל. למטרה זו, גוף פיננסי לא ייחשב כאילו שידל לקוחות או בעלי חשבונות מחוץ לישראל אך ורק מפני שהמוסד הפיננסי (א) מפעיל אתר אינטרנט, ובלבד שבאתר לא מצוין במפורש כי המוסד הפיננסי מספק חשבונות או שירותים פיננסיים למי שאינם תושבים, ואין הוא מתמקד או משדל בדרך אחרת לקוחות או בעלי חשבונות אמריקניים, או (ב) מפרסם במדיה מודפסת או בתחנת רדיו או טלוויזיה המופצים או משודרים בעיקר בישראל, אבל מופצים או משודרים באופן מזדמן גם במדינות אחרות, ובלבד שבפרסומת לא מצוין במפורש כי המוסד הפיננסי מספק חשבונות או שירותים פיננסיים למי שאינם תושבים, ואין היא מתמקדת או משדלת בדרך אחרת לקוחות או בעלי חשבונות אמריקניים;

4.על המוסד הפיננסי להיות מחויב לפי דיני ישראל לזהות בעלי חשבון תושבים לצורך דיווח מידע או ניכוי מס ביחס לחשבונות פיננסיים שבידי תושבים או למטרות עמידה בדרישות בדיקת הנאותות לצרכי AML של ישראל;

5.לפחות 98 אחוזים מהחשבונות הפיננסיים לפי ערך המוחזקים על ידי המוסד הפיננסי צריכים להיות מוחזקים על ידי תושבים (כולל תושבים שהם ישויות) של ישראל;

6.החל מ־1 ביולי 2014 או לפני יום זה, למוסד הפיננסי חייבים להיות מדיניות ונהלים העולים בקנה אחד עם אלה שנקבעו בנספח I, כדי למנוע מהמוסד הפיננסי לספק חשבון פיננסי לכל מוסד פיננסי שאינו משתתף ולפקח אם המוסד הפיננסי פותח או מחזיק חשבון פיננסי לכל אדם אמריקני מסוים שאינו תושב ישראל (כולל אדם אמריקני שהיה תושב ישראל בעת פתיחת החשבון אך לאחר מכן חדל להיות תושב ישראל) או כל NFFE פסיבי שבעלי השליטה בו הם תושבי ארה״ב או אזרחי ארה״ב שאינם תושבי ישראל;

7.מדיניות ונהלים כאמור חייבים לקבוע כי אם מזוהה חשבון כספי שבידי אדם אמריקני מסוים שאינו תושב ישראל או שבידי NFFE פסיבי עם בעלי שליטה שהנם תושבי ארה״ב או אזרחי ארה״ב שאינם תושבי ישראל, על המוסד הפיננסי לדווח על חשבון פיננסי כאמור כפי שהיה נדרש אם המוסד הפיננסי היה מוסד פיננסי ישראלי מדווח (כולל על ידי ביצוע דרישות הרישום החלות באתר רישום FATCA של ה־IRS), או לסגור חשבון פיננסי כאמור;

8.ביחס לחשבון קיים המוחזק בידי יחיד שאינו תושב ישראל או בידי ישות, על המוסד הפיננסי לבדוק את החשבונות הקיימים הללו בהתאם לנהלים שנקבעו בנספח I החלים על חשבונות קיימים כדי לזהות כל חשבון בר דיווח לארה״ב או חשבון פיננסי המוחזק בידי מוסד פיננסי שאינו משתתף, וחייב לדווח על חשבון פיננסי כאמור כפי שהיה נדרש אם המוסד הפיננסי היה מוסד פיננסי ישראלי מדווח (כולל על ידי ביצוע דרישות הרישום החלות באתר רישום FATCA של ה־IRS), או לסגור חשבון פיננסי כאמור;

9.כל ישות קשורה של המוסד הפיננסי שהיא מוסד פיננסי חייבת להיות מאוגדת או מאורגנת בישראל וכן, להוציא כל ישות קשורה שהיא קרן לפרישה המתוארת בסעיפים א׳ עד ד׳ לחלק II לנספח II זה, לעמוד בדרישות המפורטות בסעיף א׳ זה: וכן

10.אסור שיהיו למוסד הפיננסי מדיניות או נהגים המפלים נגד פתיחה או החזקה של חשבונות פיננסיים ליחידים שהם אדם אמריקני מסוים ותושבי ישראל.

ב.בנק מקומי. מוסד פיננסי העומד בדרישות הבאות:

1.המוסד הפיננסי פועל אך ורק בתור (ומורשה ומוסדר לפי חוקי ישראל בתור) (א) בנק או (ב) איגוד אשראי או ארגון אשראי שיתופי דומה הפועל ללא רווח;

2.עסקי המוסד הפיננסי מורכבים בעיקר מקבלת פיקדונות וממתן הלוואות, ביחס לבנק, ללקוחות קמעונאיים שאינם קשורים, וביחס לאיגוד אשראי או לארגון אשראי שיתופי דומה, לחברים, ובלבד שאין חבר אחד שלו חלק גדול יותר מחמישה אחוזים בזכויות באיגוד האשראי או בארגון האשראי השיתופי כאמור;

3.המוסד הפיננסי עומד בדרישות שנקבעו בס״ק א׳(2) ו־א׳(3) לחלק זה, ובלבד, בנוסף למגבלות באתר המתוארות בס״ק א׳(3) לחלק זה, שהאתר אינו מאפשר פתיחה של חשבון פיננסי;

4.למוסד הפיננסי אין נכסים בשווי של יותר מ־175 מיליון דולרים במאזן שלו, ולמוסד הפיננסי ולכל ישות קשורה, בחישוב משותף, אין נכסים בשווי כולל של יותר מ־500 מיליון דולרים במאזנים המאוחדים או המשולבים שלהם; וכן

5.כל ישות קשורה חייבת להיות מאוגדת או מאורגנת בישראל, וכל ישות קשורה שהיא מוסד פיננסי, להוציא כל ישות קשורה שהיא קרן לפרישה המתוארת בסעיפים א׳ עד ד׳ לחלק II בנספח II זה, או מוסד פיננסי שיש לו רק חשבונות בעלי ערך נמוך המתואר בסעיף ג׳ לחלק זה, חייב לעמוד בדרישות שנקבעו בסעיף ב׳ זה.

ג.מוסד פיננסי שיש לו רק חשבונות בעלי ערך נמוך. מוסד פיננסי ישראלי העומד בדרישות הבאות:

1.המוסד הפיננסי איננו ישות השקעות;

2.לא מוחזק חשבון פיננסי בידי המוסד הפיננסי או בידי כל ישות קשורה שיתרתו או ערכו עולים על 50,000 דולר, תוך החלת הכללים שנקבעו בנספח I ביחס לצירוף חשבונות ולתרגום מטבע; וכן

3.למוסד הפיננסי אין נכסים בשווי של יותר מ־50 מיליון דולרים במאזן שלו, ולמוסד הפיננסי ולכל ישות קשורה, בחישוב משותף, אין נכסים בשווי כולל של יותר מ־50 מיליון דולרים במאזנים המאוחדים או המשולבים שלהם.

ד.מנפיק מוסמך של כרטיסי אשראי. מוסד פיננסי ישראלי העומד בדרישות הבאות:

1.המוסד הפיננסי הוא מוסד פיננסי אך ורק מפני שהוא מנפיק כרטיסי אשראי, המקבל פיקדונות רק כאשר לקוח מבצע תשלום העולה על היתרה המגיעה ביחס לכרטיס ותשלום היתר אינו מוחזר באופן מיידי ללקוח; וכן

2.החל מ־1 ביולי 2014 או לפני יום זה, המוסד הפיננסי מיישם מדיניות ונהלים בכדי למנוע הפקדה של לקוח בסכום של מעל 50,000 דולרים, או בכדי להבטיח כי כל הפקדה של לקוח בסכום של מעל 50,000 דולרים, בכל מקרה תוך החלה של הכללים המפורטים בנספח I ביחס לצירוף חשבון ולתרגום מטבע, תוחזר ללקוח תוך 60 ימים. למטרה זו, הפקדה של לקוח איננה מתייחסת ליתרות אשראי בהקשר של חיובים שנויים במחלוקת, אך כן כוללת יתרות אשראי כתוצאה מהחזרי סחורה.

IV.

גופי השקעה העומדים בדרישות לסיווג כמוסדות פיננסיים זרים הנחשבים כמצייתים וכללים מיוחדים אחרים. המוסדות הפיננסיים המתוארים בסעיף א׳ עד ה׳ לחלק זה הם מוסדות פיננסיים ישראליים שאינם מדווחים אשר יטופלו כמוסדות פיננסיים זרים הנחשבים כמצייתים לעניין סעיף 1471 של קוד מס ההכנסה של ארה״ב. בנוסף, סעיף ו׳ לחלק זה קובע כללים מיוחדים החלים על ישות השקעות.

א.נאמנות מתועדת ע״י נאמן. נאמנות שהוקמה לפי חוקי ישראל, במידה שהנאמן בנאמנות הוא מוסד פיננסי מדווח אמריקני, FFI מדווח לפי מודל 1, או FFI משתתף, ומדווח על כל המידע שדיווחו נדרש בהתאם להסכם ביחס לכל החשבונות של הנאמנות שהנם בני דיווח בארה״ב.

ב.ישות השקעות תחת חסות ותאגיד זר נשלט. מוסד פיננסי המתואר בס״ק ב׳(1) או ב׳(2) לחלק זה שיש לו ישות נותנת חסות העומדת בדרישות ס״ק ב׳(3) לחלק זה.

1.מוסד פיננסי הוא ישות השקעה תחת חסות אם (א) הוא ישות השקעות שהוקמה בישראל שאיננה מתווך מורשה, שותפות זרה מנכה, או נאמנות זרה מנכה בהתאם לתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר של ארה״ב; ו־(ב) ישות הסכימה עם המוסד הפיננסי לפעול כישות נותנת חסות למוסד הפיננסי.

2.מוסד פיננסי הוא תאגיד נשלט זר תחת חסות אם (א) המוסד הפיננסי הוא תאגיד נשלט זר¹ המאורגן לפי חוקי ישראל שאיננו מתווך מורשה, שותפות זרה מנכה, או נאמנות זרה מנכה בהתאם לתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר של ארה״ב; (ב) המוסד הפיננסי נמצא בבעלות מלאה, במישרין או בעקיפין, של מוסד פיננסי אמריקני מדווח שהסכים לפעול, או דורש מגוף מסונף של המוסד הפיננסי לפעול, כישות נותנת חסות למוסד הפיננסי; ו־(ג) המוסד הפיננסי חולק מערכת חשבונות אלקטרונית משותפת עם הישות נותנת החסות המאפשרת לישות נותנת החסות לזהות את כל בעלי החשבונות והמוטבים של המוסד הפיננסי ולגשת לכל מידע שמחזיק המוסד הפיננסי לגבי חשבון ולגבי לקוח כולל, אך בלי להגביל, פרטי זיהוי הלקוח, תיעוד הלקוח, יתרת החשבון, וכל התשלומים ששולמו לבעל החשבון או למוטב.

¹ ”תאגיד נשלט זר“ פירושו כל תאגיד זר אם יותר מ־50 אחוזים מהסך הכולל של כוח ההצבעה של כל סוגי המניות בעלות זכות הצבעה של תאגיד זר כזה, או מהסך הכולל של שווי המניות של תאגיד כזה, הינו בבעלות, או נחשב כאילו שהוא בבעלות של ”בעלי מניות אמריקניים“ בכל יום שהוא במהלך שנת המס של תאגיד נשלט זר כאמור. המונח ”בעלי מניות אמריקניים“ פירושו, ביחס לכל תאגיד זר, אדם אמריקני שהוא הבעלים, או נחשב כבעלים, של 10 אחוזים או יותר מהסך הכולל של כל כוח ההצבעה של כלל סוגי המניות בעלות זכות הצבעה של תאגיד זר כזה.

3.הישות נותנת החסות עומדת בדרישות הבאות:

א)הישות נותנת החסות מוסמכת לפעול בשמו של המוסד הפיננסי (כגון מנהל קרן, נאמן, מנהל תאגיד, או שותף מנהל) כדי למלא את דרישות הרישום החלות באתר רישום FATCA של ה־IRS.

ב)הישות נותנת החסות נרשמה כישות נותנת חסות עם ה־IRS באתר רישום FATCA של ה־IRS;

ג)אם הישות נותנת החסות מזהה חשבונות החייבים בדיווח לארה״ב ביחס למוסד הפיננסי, הישות נותנת החסות רושמת את המוסד הפיננסי בהתאם לדרישות הרישום החלות באתר רישום FATCA של ה־IRS במאוחר מבין 31 בדצמבר 2015 ותאריך שהוא 90 ימים אחרי שחשבון החייב בדיווח לארה״ב כאמור זוהה לראשונה, או לפני יום זה;

ד)הישות נותנת החסות מסכימה לבצע, בשם המוסד הפיננסי, כל בדיקת נאותות, ניכוי, דיווח, ודרישות אחרות שהמוסד הפיננסי היה נדרש לבצע לו היה מוסד פיננסי מדווח ישראלי;

ה)הישות נותנת החסות מזהה את המוסד הפיננסי וכוללת את מספר הזיהוי של המוסד הפיננסי (שהושג באמצעות מילוי דרישות הרישום החלות באתר רישום FATCA של ה־IRS) בכל דיווח שהושלם בשם המוסד הפיננסי; וכן

ו)מעמדה של הישות נותנת החסות כנותנת חסות לא נשלל.

ג.כלי להשקעות תחת חסות, בהחזקת מעטים. מוסד פיננסי ישראלי העומד בדרישות הבאות:

1.המוסד הפיננסי הוא מוסד פיננסי אך ורק משום שהוא ישות השקעות ואינו מתווך מורשה, שותפות זרה מנכה, או נאמנות זרה מנכה בהתאם לתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני;

2.הישות נותנת החסות היא מוסד פיננסי מדווח של ארה״ב, FFI מדווח לפי מודל 1, או FFI משתתף, המוסמך לפעול בשם המוסד הפיננסי (כגון מנהל מקצועי, נאמן, או שותף מנהל), ומסכים לבצע, מטעם המוסד הפיננסי, כל בדיקת נאותות, ניכוי, דיווח ודרישות אחרות שהמוסד הפיננסי היה נדרש לבצע אם הוא היה מוסד פיננסי מדווח ישראלי;

3.המוסד הפיננסי אינו מציג את עצמו ככלי להשקעות לצדדים שאינם קשורים;

4.עשרים יחידים או פחות הם בעלי כל הזכויות בחוב והזכויות בהון העצמי במוסד הפיננסי (בהתעלם מזכויות בחוב שבבעלות מוסדות פיננסים זרים משתתפים ומוסדות פיננסים זרים הנחשבים כמצייתים ומזכויות בהון העצמי בבעלות ישות אם ישות זו היא בעליה של 100 אחוזים מהזכויות בהון העצמי במוסד הפיננסי והיא עצמה מוסד פיננסי תחת חסות המתואר בסעיף ג׳ זה); וכן

5.הישות נותנת החסות מצייתת לדרישות הבאות:

א)הישות נותנת החסות נרשמה אצל ה־IRS כישות נותנת חסות באתר רישום FATCA של ה־IRS;

ב)הישות נותנת החסות מסכימה לבצע, מטעם המוסד הפיננסי, את כל בדיקות הנאותות, ניכוי, דיווח ודרישות אחרות שהמוסד הפיננסי היה נדרש לבצע לו היה מוסד פיננסי מדווח ישראלי, ומחזיקה בתיעוד שנאסף ביחס למוסד הפיננסי לתקופה של שש שנים;

ג)הישות נותנת החסות מזהה את המוסד הפיננסי בכל דיווח שהושלם מטעם המוסד הפיננסי; וכן ד) מעמדה של הישות נותנת החסות כנותנת חסות לא נשלל.

ד.יועצי השקעות ומנהלי השקעות. ישות השקעות שהוקמה בישראל שהיא מוסד פיננסי אך ורק משום שהיא (1) מעניקה ייעוץ השקעות ל, ופועלת בשם, או (2) מנהלת תיקים למען, ופועלת בשם, לקוח למטרות השקעה, או ניהול כספים שהופקדו בשם הלקוח אצל מוסד פיננסי שאיננו מוסד פיננסי שאינו משתתף.

ה.כלי השקעות קולקטיבי. ישות השקעות שהוקמה בישראל ומוסדרת ככלי השקעות קולקטיבי, ובלבד שכל הזכויות בכלי ההשקעות הקולקטיבי (כולל זכויות בחוב העולות על 50,000 דולרים) מוחזקות בידי או באמצעות אחד או יותר בעלי זכות שביושר פטורים, NFFEs אקטיביים המתוארים בס״ק ב׳(4) לחלק VI לנספח I, אדם אמריקני שאינו אדם אמריקני מסוים, או מוסדות פיננסיים שאינם מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים.

ו.כללים מיוחדים. הכללים הבאים חלים על ישות השקעות:

1.בהתייחס לזכויות בישות השקעות שהיא כלי השקעות קולקטיבי המתואר בסעיף ה׳ לחלק זה, חובות הדיווח של כל ישות השקעות (חוץ ממוסד פיננסי שבאמצעותו מוחזקות זכויות בכלי השקעות קולקטיבי) ייראו כאילו מולאו.

2.בהתייחס לזכויות:

א)בישות השקעות שהוקמה בסמכות שיפוט שותפה המוסדרת ככלי השקעות קולקטיבי, שכל הזכויות בה (כולל זכויות בחוב העולות על 50,000 דולרים) מוחזקות בידי או באמצעות אחד או יותר מאלה: בעלי זכות שביושר פטורים, NFFEs אקטיביים המתוארים בס״ק ב׳(4) לחלק VI לנספח I, אדם אמריקני שאינו אדם אמריקני מסוים, או מוסדות פיננסיים שאינם מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים; או

ב)בישות השקעות שהיא כלי השקעות קולקטיבי מורשה לפי התקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני;

חובות הדיווח של כל ישות השקעות שהיא מוסד פיננסי ישראלי (שאינו מוסד פיננסי שבאמצעותו מוחזקות זכויות בכלי ההשקעות הקולקטיבי) ייראו כאילו מולאו.

3.בהתייחס לזכויות בישות השקעות שהוקמה בישראל שאיננה מתוארת בסעיף ה׳ או בס״ק ו׳ (2) לחלק זה, בהתאם לס״ק 3 לסעיף 5 להסכם, חובות הדיווח של כל גופי ההשקעה האחרים ביחס לזכויות כאמור ייראו כאילו מולאו אם המידע שדיווחו על ידי ישות ההשקעות הנזכרת ראשונה נדרש בהתאם להסכם ביחס לזכויות כאמור, דווח על ידי ישות השקעות כאמור או על ידי אדם אחר.

4.ישות השקעות שהוקמה בישראל המוסדרת ככלי השקעות קולקטיבי לא תיחשב כמי שאיננה עומדת בדרישות סעיף ה׳ או ס״ק ו׳ (2) לחלק זה, אך ורק משום שכלי ההשקעות הקולקטיבי הנפיק מניות פיזיות בצורת ניירות למוכ״ז, ותוכל להיות מוכרת כמוסד פיננסי זר הנחשב כמציית, ובלבד:

א)שכלי ההשקעות הקולקטיבי לא הנפיק, ולא ינפיק, כל מניות פיזיות בצורת ניירות למוכ״ז אחרי 31 בדצמבר 2012;

ב)שכלי ההשקעות הקולקטיבי מוציא מכלל שימוש כל מניה כאמור עם המסירה;

ג)שכלי ההשקעות הקולקטיבי (או מוסד פיננסי מדווח ישראלי) מבצע את נהלי בדיקת הנאותות שנקבעו בנספח I ומדווח על כל מידע שדיווחו נדרש ביחס לכל מניה כאמור, כאשר מניות אלה מוצגות לפדיון או לתשלום אחר; וכן ד) לכלי ההשקעות הקולקטיבי מדיניות ונהלים קיימים על מנת להבטיח כי מניות אלה נפדות או מוקפאות בהקדם האפשרי, ובכל מקרה לפני 1 בינואר 2017.

V.

חשבונות המוחרגים מהחשבונות הפיננסיים. החשבונות הבאים אינם נכללים בהגדרה של חשבונות פיננסיים, ולכן לא ייראו כחשבונות בני דיווח לארה״ב.

א.חשבונות חיסכון מסוימים

1.חשבונות פרישה ופנסיה. חשבון פרישה או פנסיה המוחזק בישראל ועומד בדרישות הבאות לפי דיני ישראל.

א)החשבון כפוף לאסדרה כחשבון פרישה אישי או שהוא חלק מתכנית פרישה או פנסיה רשומה או מוסדרת למתן הטבות פרישה או פנסיה (כולל קצבת נכות או מוות);

ב)החשבון הוא מועדף מס (כלומר, הפרשות לחשבון שבנסיבות אחרות היו כפופות למס לפי דיני ישראל מותרות בניכוי או מוחרגות מהכנסתו ברוטו של בעל החשבון או מחויבות במס בשיעור מופחת, או שהמיסוי של הכנסה מהשקעות מהחשבון נדחה או שההכנסה מחויבת בשיעור מס מופחת);

ג)נדרש דיווח מידע שנתי לרשויות המס בישראל ביחס לחשבון;

ד)משיכות מותנות בהגעה לגיל פרישה מוגדר, נכות או מוות, או שקנסות מוטלים על משיכות שנעשו לפני אירועים שנקבעו כאמור; וכן

ה)(i) הפרשות שנתיות מוגבלות ל־50,000 דולרים או פחות, או (ii) יש מגבלה להפרשה מירבית לחשבון לכל החיים של 1,000,000 דולרים או פחות, כשבכל מקרה חלים הכללים שנקבעו בנספח I לצירוף חשבון ותרגום מטבע.

2.חשבונות חיסכון שאינם לפרישה. חשבון המוחזק בישראל (שאינו חוזה ביטוח או אנונה) העומד בדרישות הבאות על פי דיני ישראל.

א)החשבון כפוף לאסדרה ככלי חיסכון למטרות שאינן פרישה;

ב)החשבון הוא מועדף מס (כלומר, הפרשות לחשבון שבנסיבות אחרות היו כפופות למס לפי דיני ישראל מותרות בניכוי או מוחרגות מהכנסתו ברוטו של בעל חשבון או מחויבות במס בשיעור מופחת, או המיסוי של הכנסה מהשקעות מהחשבון נדחה או שההכנסה מחויבת בשיעור מס מופחת);

ג)משיכות מותנות בעמידה באמות מידה מוגדרות הקשורות למטרתו של חשבון החיסכון (לדוגמא, מתן הטבות חינוכיות או רפואיות), או שמוטלים קנסות על משיכות שנעשו לפני שהקריטריונים כאמור מולאו; וכן

ד)הפרשות שנתיות מוגבלות ל־50,000 דולרים או פחות, וחלים הכללים שנקבעו בנספח I לצירוף חשבון ותרגום מטבע.

ב.חוזי ביטוח חיים לתקופות מוגדרות. חוזה ביטוח חיים המוחזק בישראל עם תקופת כיסוי שתסתיים לפני הגעתו של המבוטח לגיל 90, ובלבד שהחוזה עומד בדרישות הבאות:

1.פרמיות תקופתיות, שאינן פוחתות לאורך זמן, משתלמות לפחות פעם בשנה בתקופת קיומו של החוזה או עד שהמבוטח מגיע לגיל 90, לפי התקופה הקצרה יותר;

2.לחוזה אין כל ערך חוזה שלאדם כלשהו יש גישה אליו (על ידי משיכה, הלוואה, או בדרך אחרת) ללא סיום החוזה;

3.הסכום (שאינו הטבה בשל פטירה) שישולם בעת ביטול או סיום החוזה אינו יכול לעלות על הפרמיות המצטברות ששולמו בשל החוזה, בניכוי סכום התמותה, התחלואה, וחיובי הוצאות (בין אם הוטלו בפועל ובין אם לאו) לתקופה או לתקופות קיומו של החוזה וכל סכום ששולם לפני ביטול החוזה או סיומו; וכן

4.החוזה אינו מוחזק על ידי מי שקיבל אותו בתמורה.

ג.חשבון המוחזק בידי עזבון. חשבון המוחזק בישראל המוחזק אך ורק בידי עיזבון אם התיעוד של חשבון כאמור כולל עותק של הצוואה או תעודת הפטירה של הנפטר.

ד.חשבונות לטובת צד שלישי. חשבון המוחזק בישראל אשר נוצר בקשר עם אחד מאלה:

1.צו בית משפט או פסק דין.

2.מכירה, החלפה, או חכירה של מקרקעין או של רכוש אישי, ובלבד שהחשבון עונה על הדרישות הבאות:

א)החשבון ממומן אך ורק במקדמה, כסף בתום לב, הפקדה בסכום מתאים להבטחת התחייבות הקשורה ישירות לעסקה, או תשלום דומה, או ממומן בנכס פיננסי המופקד בחשבון בקשר למכירה, החלפה, או החכרה של הנכס;

ב)החשבון נוצר ומשמש אך ורק כדי להבטיח את המחויבות של הרוכש לשלם את מחיר הרכישה עבור הנכס, של המוכר לשלם כל התחייבות תלויה, או של המחכיר או החוכר לשלם על כל נזק המתייחס לנכס המוחכר כמוסכם בחוזה החכירה;

ג)הנכסים של החשבון, כולל ההכנסות שנצמחו מהם, ישולמו או לחילופין יחולקו לטובת הרוכש, המוכר, המחכיר או החוכר (כולל כדי לעמוד בהתחייבותו של אדם כאמור), כאשר הנכס נמכר, מוחלף, או נמסר, או כאשר החכירה מסתיימת;

ד)החשבון אינו חשבון שוליים (margin) או חשבון דומה שנוצר בקשר למכירה או להחלפה של נכס פיננסי; וכן

ה)החשבון אינו משויך לחשבון כרטיס אשראי.

3.התחייבות של מוסד פיננסי המשרתת הלוואה המובטחת ע״י מקרקעין להפריש חלק מהתשלום אך ורק כדי לאפשר את תשלום המסים או הביטוח הקשורים למקרקעין במועד מאוחר יותר.

4.התחייבות של מוסד פיננסי אך ורק כדי לאפשר את תשלום המסים במועד מאוחר יותר.

5.חשבון משותף עבור צדדים שלישיים שהוקם בהתאם לסעיף 5(א)(7) לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח, וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס״א–2001, שהותקן מכוח חוק איסור הלבנת הון, תש״ס–2000.

ה.חשבונות של סמכות שיפוט שותפה. חשבון המוחזק בישראל ומוחרג מהגדרת חשבון פיננסי במסגרת הסכם בין ארצות הברית לבין סמכות שיפוט שותפה אחרת כדי להקל על יישום FATCA, ובלבד שחשבון כאמור כפוף לאותן דרישות ולאותו פיקוח במסגרת החוקים של סמכות השיפוט השותפה כאמור כאילו חשבון כאמור נוצר אצל או תה סמכות שיפוט שותפה ומוחזק ע״י מוסד פיננסי של סמכות שיפוט שותפה באותה סמכות שיפוט שותפה.

ו.חשבון של ועד בית. חשבון המוחזק בישראל ונוצר על ידי ועד בית בהתאם להוראות חוק המקרקעין, תשכ״ט–1969 ותקנות השיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981.

ז.חשבון של ועד עובדים. חשבון המוחזק בישראל והוקם על ידי ועד עובדים (כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, תשי״ז־1957) לפי תקנה 4(ג) לתקנות השיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981, וסעיף 3(א)(6) לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס״א–2001, שהותקן מכוח חוק איסור הלבנת הון, תש״ס–2000.

ח.חשבונות מסוימים של קרנות השתלמות ליחידים במימון מעסיק. חשבון המוחזק בישראל שהוקם ללימודים מתקדמים לפי סעיף 13(א) לחוק קופות גמל, אשר כספיו הופרשו על ידי מעסיקים ועובדים, אם (i) החשבון עומד בדרישות תת־ס״ק א׳(2)(א) ו־(ב) לחלק זה; וכן (ii) ההפרשות השנתיות מוגבלות ל־50,000 דולרים או פחות, כשחלים הכללים שנקבעו בנספח I לצירוף חשבון ותרגום מטבע, או שההפרשות השנתיות מוגבלות לשיעור מהמשכורת.

ט.חשבונות מסוימים אחרים של קרנות השתלמות ליחידים. חשבון המוחזק בישראל שהוקם ללימודים מתקדמים לפי סעיף 13(א) לחוק קופות גמל, אשר כספיו הופרשו על ידי עצמאים, אם (i) החשבון עומד בדרישות תת־ס״ק א׳(2)(א) ו־(ב) לחלק זה; וכן (ii) ההפרשות השנתיות מוגבלות ל־50,000 דולרים או פחות, כשחלים הכללים שנקבעו בנספח I לצירוף חשבון ותרגום מטבע, וכן (iii) החשבון עומד בדרישות תת־ס״ק א׳(2)(ג) לחלק זה, או שהיתרה בחשבון איננה עולה על 50,000 דולרים, כשחלים הכללים שנקבעו בנספח I לצירוף חשבון ותרגום מטבע.

י.חשבונות מסוימים של קופות גמל. חשבון המוחזק בישראל, אשר כספיו הופרשו על ידי מעסיקים להבטחת דמי מחלה, דמי הבראה, דמי חגים, דמי תאונה, פיצויי פיטורים ותשלום זכויות סוציאליות אחרות לעובדים לפי סעיף 13(א) לחוק קופות הגמל, אם (i) החשבון עומד בדרישות תת־ס״ק א׳(2)(א), (ב) ו־(ג) לחלק זה; וכן (ii) המוטב או המשתתף מחויבים במס על חלוקות מהחשבון של סכומים שאינם מזעריים.

יא.חשבון שבו הנכסים הפיננסיים היחידים הם מניות או אופציות המוחזקות על ידי נאמן למען עובדים בהתאם לסעיף 102 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ״א–1961.

VI.

הגדרות. ההגדרות נוספות הבאות יחולו על התיאורים לעיל:

א.FFI מדווח לפי מודל 1. המונח FFI מדווח לפי מודל פירושו מוסד פיננסי שביחס אליו ממשלה שאינה ממשלת ארה״ב או סוכנות שלה מסכימות לקבל ולהחליף מידע על פי מודל IGA 1, שאינו מוסד פיננסי שנחשב כמוסד פיננסי שאינו משתתף לפי מודל IGA 1. לעניין הגדרה זו, המונח מודל IGA פירושו הסדר בין ארצות הברית או משרד האוצר האמריקני וממשלה שאינה ממשלת ארה״ב או סוכנות אחת או יותר שלה ליישום FATCA באמצעות דיווח של מוסדות פיננסיים לממשלה שאינה ממשלת ארה״ב כאמור או לסוכנות אחת או יותר שלה, ובעקבותיו חילופין אוטומטיים של מידע שדווח כאמור עם ה־IRS.

ב.FFI משתתף. המונח FFI משתתף פירושו מוסד פיננסי שהסכים לציית לדרישות של הסכם FFI, כולל מוסד פיננסי המתואר ב־IGA מודל 2 שהסכים לציית לדרישות הסכם FFI. המונח FFI משתתף כולל גם סניף של מתווך מורשה של מוסד פיננסי מדווח אמריקני, אלא אם כן סניף כאמור הוא FFI מדווח לפי מודל 1. למטרות הגדרה זו, הסכם FFI פירושו הסכם הקובע את הדרישות למוסד פיננסי בכדי שייראה כמציית לדרישות סעיף 1471(ב) לקוד מס ההכנסה של ארה״ב. בנוסף, לעניין הגדרה זו, המונח IGA מודל 2 פירושו הסדר בין ארצות הברית או משרד האוצר וממשלה שאינה ממשלת ארה״ב או סוכנות אחת או יותר שלה ליישום FATCA באמצעות דיווח של מוסדות פיננסיים ישירות ל־IRS בהתאם לדרישות של הסכם FFI, המלווה בחילופי המידע בין ממשלה שאינה ממשלת ארה״ב כאמור או סוכנות אחת או יותר שלה וה־IRS.

1.

מוסד פיננסי ישראלי יירשם באתר רשות המסים בישראל לצורך דיווח FATCA על גבי טופס 940 או טופס לרישום מוסד פיננסי שאינו מדווח.

2.

מוסד פיננסי ישראלי מדווח יציין את מספר התיק שלו במס הכנסה; לא קיים מספר כאמור, יפתח תיק מס הכנסה על גבי טופס 4436, וכן יציין את מספר GIIN שהונפק לו.

1.

דו״ח לפי תקנה 6(א) ו־(ו) לתקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא), התשע״ו–2016 (להלן – הדו״ח) יוגש בידי מוסד פיננסי ישראלי מדווח ובמקרים שבחר בכך, בידי נותן החסות לפי סעיף IV, סעיף קטן ב או ג לנספח 2 להסכם.

2.

הדו״ח יוגש בטופס מקוון באמצעות מערכת ממוחשבת כפי שפורסם באתר רשות המסים בישראל שכתובתו www.taxes.gov.il.