Section 4 of תקנות הנוטריונים, תשל״ז–1977, בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון.

(א)נתבקש נוטריון לערוך אישור על עשיית פעולה בפניו, יברר תחילה אם הניצב בפניו כשיר לעשייתה של הפעולה בבחינת גילו.

(ב)האמור בתעודת הזהות או בדרכון של הניצב בפניו או בתעודה ציבורית אחרת ישמש ראיה לדבר עם הניצב קטין או בגיר.

(ג)היתה הפעולה של קטין טעונה הסכמה או אישור לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962, לא יתן הנוטריון את האישור אלא אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)הוכח לו על ידי תעודה ציבורית שניתנו ההסכמה או האישור, לפי הענין;

(2)ההסכמה ניתנה בפניו במעמד עשיית הפעולה על ידי הקטין;

(3)הוסיף לנוסח אישור הערה שהפעולה טעונה הסכמה או אישור כאמור.

הנוטריון יפרש את מתן ההסכמה או האישור לפעולה של הקטין, אם ניתנו כאמור, בגוף האישור הנוטריוני, והם או העתק מאושר מהם יצורפו לעותק האישור הנוטריוני שיישמר בידי הנוטריון, זולת אם ניתנו בגוף המסמך שעליו חתם הקטין.

(ד)נוטריון לא יתן אישורו על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות הענין לא שוכנע שהניצב פועל מרצונו החפשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה.

(ה)לא יתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון.