Law1949The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 13ג of חוק מס עזבון, תש״ט–1949, טענת חסיון.
This section is in פרק ז׳: מסירת ידיעות על עזבון
13ג. טענת חסיון
תיקון: תשכ״ד, תשכ״ט
(א)טוען עורך־דין כי המסמך המבוקש על־ידי המנהל הוא חסוי, יקח המנהל את המסמך ובלי לעיין בו ישימנו מיד בחבילה בנוכחותו של עורך־הדין, יסגרנה, ירשום עליה את שם הלקוח שאליו מתייחס המסמך, יחתום עליה וימסור אותה לידי בית המשפט; היתה טענת חסיון לגבי מספר מסמכים המתייחסים לאותו לקוח, ישים כולם בחבילה אחת. עורך־הדין רשאי, אם ירצה בכך, לחתום אף הוא על החבילה וכן להתלוות אל המנהל במסירת החבילה לבית המשפט.
”חבילה“ לענין זה – מעטפה או כלי קיבול אחר.
(ב)אם מטעם כל שהוא היה זה מן הנמנע למסור את החבילה לבית המשפט, ימסרנה המנהל לידי שופט וזה ימסרנה לבית המשפט; ”שופט“ לענין זה – לרבות שופט בית המשפט המחוזי ושופט בית משפט שלום.
(ג)לא יאוחר משבעה ימים שלאחר התאריך שבו נלקח מסמך כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הלקוח או עורך־הדין שממנו נלקח המסמך, לפנות אל בית המשפט בבקשה להחליט ולהודיע אם המסמך הוא חסוי.
The text on this page is adapted from the entry חוק מס עזבון, תש״ט–1949 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.