Skip to main content

Regulations2012

Section 96 of תקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי), התשע״ב–2012, שכר והוצאות עדים שאינם שוטרים.

This section is in פרק ד׳: שכר והוצאות עדים ונציגי ציבור

96. שכר והוצאות עדים שאינם שוטרים

(א)בתקנה זו –

”בית דין“ – בית דין למשמעת, בית דין לערעורים או דן יחיד לפי העניין;

”שכר“ – שכר בטלה, שכר מומחה או שכר רופא, לפי העניין.

(ב)עד שאינו שוטר, שהתייצב להעיד לפני בית הדין, רשאי בית הדין להורות שישולמו לו דמי נסיעות הלוך וחזור מן המקום שממנו הגיע עד למקום שבו התקיים הדיון וגם שכר ודמי לינה, כפי שייראה בעיני בית הדין, ובלבד שהתשלום לא יעלה על הסכום הקבוע לשכר עדים בתקנה 10 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל״ד–1974.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי), התשע״ב–2012⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring