Skip to main content

Regulations1954

Section 12 of תקנות האנטומיה והפתולוגיה, תשי״ד–1954, אישורים לניתוח אנטומיה פתולוגית.

12. אישורים לניתוח אנטומיה פתולוגית

תיקון: תשל״ו, תשס״א

(א)הרופאים המוסמכים לקבוע בתעודה שנחתמה על ידיהם שניתוח גויה משמש לאחת המטרות המותרות לפי החוק כאמור בסעיף 6 לחוק, הם:

(1)לגבי אדם שמת בבית חולים – הרופא שטיפל בו באחרונה לפני מותו, מנהל של בית החולים או ממלא מקומו, ומנהל המחלקה של בית החולים שבה מת האדם או ממלא מקומו;

(2) (א)לגבי אדם שמת מחוץ לבית חולים – הרופא שטיפל בו באחרונה לפני מותו, ואם לא היה בטיפולו של רופא – כל רופא אחר, רופא ממשלתי ומנהל בית חולים או מנהל המכון הפתולוגי לרפואה משפטית על שם ליאופולד גרינברג, ובהעדרו – ממלא מקומו;

(ב)היה האדם המת חייל, יכול שיהיה אחד משלושת הרופאים קצין רפואה ראשי של צה״ל או רופא אחר שהוא הסמיך ודרגתו אינה פחות מסגן אלוף.

(ב)היתה מטרת ניתוח הגוויה הכשרת רופאים לביצוע פעולות ניתוחיות מצילות חיים, לא יחתום רופא על קביעה לפי תקנת משנה (א) אלא אם כן הניתוח נמנה עם הסוגים המפורטים ברשימה שפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות האנטומיה והפתולוגיה, תשי״ד–1954⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring