Skip to main content

Law1955

Section 227א of חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, החלת סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים).

This section is in חלק ה׳ – הליכי שפיטה / פרק ראשון: הליכים לפני המשפט / סימן א׳ – תלונה, מעצר וחיפוש

227א. החלת סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)

תיקון: תשנ״ו־5, תשנ״ח־2

מבלי לגרוע מהוראות סעיף 227, הוראות סעיפים 32 עד 36 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 (להלן – חוק סמכויות אכיפה – מעצרים), יחולו על מעצר לפי סעיפים 231 ו־237א, הכל לפי הענין, ובשינויים המחוייבים הבאים;

(1)הסמכויות הנתונות לקצין הממונה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית;

(2)הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית בדרגת סרן, לפחות;

(3)הסמכויות הנתונות למפקח הכללי של המשטרה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית ראשי;

(4)הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי;

(5)הסמכויות הנתונות לשופט או לנשיא בית המשפט המחוזי ולשופט בית המשפט העליון יהיו נתונות, לפי הענין, לשופט או לנשיא בית דין צבאי מחוזי או בית דין צבאי מיוחד ולשופט בית דין צבאי לערעורים; בפני בית דין צבאי יתייצב, מטעם צבא הגנה לישראל, תובע צבאי;

(6)זכות הפגישה עם עורך דין תהיה רק עם סניגור כמשמעותו בסעיף 316.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring