Skip to main content

Law1955

Section 239 of חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, ביטול פקודת מעצר.

This section is in חלק ה׳ – הליכי שפיטה / פרק ראשון: הליכים לפני המשפט / סימן א׳ – תלונה, מעצר וחיפוש

239. ביטול פקודת מעצר

תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ג, תשנ״ד, תש״ס

פרקליט צבאי רשאי לבטל כל פקודת מעצר של קצין שיפוט, בין לפי ערר ובין ביזמת עצמו, ולצוות על שחרורו של העציר, אולם אם ניתן אישור מראש להארכת פקודת מעצר כאמור בסעיף 237א(ד2) על ידי הפרקליט הצבאי הראשי, תהא סמכות זו נתונה לפרקליט הצבאי הראשי בלבד.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring